מיכאל כהן (רב)

הרב (משה) מיכאל כַּהן (ה'תר"ט, 1849 – ה'תר"פ, 1920) היה הרב המחוזי ואב בית הדין של פולדה שבגרמניה.

ביוגרפיה

הרב כהן נולד בהילדסהיים שבגרמניה, בנם של נפתלי הרץ ורגינה כהן. למד בבית המדרש לרבנים בברלין והיה מתלמידי הרב עזריאל הילדסהיימר.

הרב כהן היה פעיל מאוד בחיי הדת בגרמניה ובמחוז רבנותו. ארגן מחדש את השחיטה הכשרה. השגיח על כתיבת ספרי תורה ותפילין, שכונו "תפילין של פולדה" והתקבלו גם על ידי יהודי מזרח אירופה. הוא ארגן כנסים שבהם לובנו בעיות דתיות בקהילות גרמניה. במלחמת העולם הראשונה ארגן תמיכה למשפחות שבהן שרתו בעלים בצבא ודאג לשבויים יהודים בגרמניה. בזמן עלילת דם בהונגריה,^{[דרושה הבהרה]} השיג אישור מבישוף חשוב שאין צורך בדם לצורכי פולחן.

הרב כהן נבחר לנשיא אגודה של יהדות עולמית שנוסדה על ידי רבנים מזרח אירופאיים.^{[דרושה הבהרה]}

המצאת השפופרת למציצה בברית המילה

בתקופתו של הרב כהן התפתח מדע הרפואה וגברה המודעות לזיהומים. בעקבות זאת הפכה המציצה בברית המילה מטרה להתנגדות כללית, ורבים מקרב היהודים האורתודוקסים ביטלו אותה למעשה.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 הרב כהן חקר את הנושא ונועץ בכתב ובעל פה עם רופאים בכל גרמניה, עד שהגיע למסקנה שעם שפופרת חלולה שבתוכה מעט צמר גפן ניתן לבצע את פעולת המציצה בלא חשש להידבקות במחלה, לא של התינוק על ידי המוהל ולא של המוהל על ידי התינוק, וכן להמעיט במידה מסוימת את הבעיה האסתטית הכרוכה במציצה הרגילה. ההמצאה שלו זכתה לתמיכתם של רופאים, ובראשם ד"ר רוברט קוך.

השפופרת קיבלה הסכמה, לכתחילה או לפחות בשעת הדחק, של גדולי הפוסקים בדור, ובהם: רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי יחיאל מיכל אפשטיין, הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועוד. רש"ר הירש הגיב על ההמצאה בחיוב רב וכתב: "לכן שמח לבנו בקבלת ההצעה מצד הרופאים... שהציעו שיטה חדשה על ידה אין אפשרות של הדבקות וגם יוצאים בזה חובת מציצה לפי הש"ס והפוסקים" (שמש מרפא יורה דעה סימן נה). אולם לאחר שהביע את שמחתו, הוא מסייג וכותב כי "את הצעת השפופרת אנחנו לא מביאים עבור אלה שמוצצין בפה כדין, אלא עבור אלה שלא עשו עד עכשיו את המציצה, או משום פחד חולי או משום פקודת השלטונות".

לעומת זאת, רוב רבני הונגריה וארץ ישראל התנגדו לשפופרת, על פי הכלל "חדש אסור מן התורה".

לקריאה נוספת

• ידידה רוזנברג, הרב מיכאל כַהן – פולדא, תר"ט-תר"פ. חייו ופועלו. מאה שנה לפטירתו, הובא לדפוס על ידי צבי כהן, כפר פינס, תש"פ

קישורים חיצוניים

• אתר גני