השחתת איבר המין הנשי בסודאן

(הופנה מהדף מילת נשים בסודאן)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש ערכים על סודאן ועל מילת נשים, לכן צריך לקצץ כאן בתכנים האלו.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השחתת איבר המין הנשי בסודאן - סודאן היא מדינה ביבשת במזרח אפריקה בה מתרחש מנהג מילת הנשים בהיקף רחב, ולכן מהווה מקרה פרט חשוב המאפשר לבחון את מהות המנהג, סיבות התפשטותו וצדקת קיומו. השחתת איבר המין הנשי היא טקס דתי או מסורתי אשר מתרחש בחלקים שונים בעולם, בעיקר ביבשת אפריקה והמזרח התיכון. מנהג זה בעל תצורות שונות ובמהלכו נחתך הדגדגן באבר המין הנשי, ולעיתים אף חלקים נוספים.

היקף תופעת מילת הנשים בסודאן ביחס להשחתת איבר המין הנשי באפריקה ובמזרח התיכון. הנתונים הם של יוניצף ונכונים ל-2015

השחתת איבר המין הנשי בסודאן בהקשר הגלובלי עריכה

השחתת איבר המין הנשי מבוצעת על ידי אנשים מתרבויות, מוצא אתני ודתות שונות; יהודים, מוסלמים, נוצרים ודתות אפריקאיות מסורתיות. לטקס משמעויות שונות- אצל חלק מהאנשים זהו טקס מעבר, טקס היטהרות או טקס המקושר למוסר ומיניות. בסודאן הטקס מקושר לרוב על פני השטח כהיטהרות המחויבת בתרבות על מנת להינשא לגבר[1].  

טרמינולוגיה של המונח השחתת איבר המין הנשי כחלק ממגמה כלל אפריקאית-כאשר דנים בהשחתת איבר המין הנשי, הטרמינולוגיה רחבה ביותר. ככלל, ניתן לבסוף לפרש מהשמות השונים במינוח אפריקאי המקומי, אל מול המערבי שתי גישות. הראשונה  היא מקומית ומסורתית- בשפות אפריקאיות שונות וגם בשפות המדוברות בסודאן ישנם כינויים מגוונים למנהג מילת הנשים אך לרוב תרגומם לעברית משמעו "היטהרות"[2]

טרמינולוגיה של המונח בסודאן כחלק מהשפעות מערביות- הגישה השנייה היא מערבית בשיתוף קולות חדשניים מקומיים המגדירים את המעשה כשם נרדף למפגע פיזי לכל דבר. בסודאן ישנם ארגונים הפועלים בהסברה לאוכלוסייה על המשמעויות השליליות בהקשר הרפואי והן בהקשר המגדרי של השחתת איבר המין הנשי. דוגמה לארגון כזה הוא  ה'באביקר באדרי' - האיחוד המדעי ללימודי נשים בסודאן[2].

השחתת איבר המין הנשי בסודאן בהקשר התרבותי השחתת איבר המין הנשי היא טקס אשר ברוב המקרים מקבל משמעות קוסמולוגית שנועדה לחבר את הפרט למסגרת האמונה במקום, וכדי לקיים את הסדר הקיים בקהילה מאז ומתמיד. ארגון הבאביקר באדרי ומקביליו, חותרים נגד התופעה תוך אמירה כי היא משמרת סדר קיים של דומיננטיות גברית בחברה, ושימור הסטטוס קוו החברתי, על חשבון הבריאות ומקומם החברתי של נשות סודאן[2].

מקור המנהג בהקשר הסודאני- לא ידוע באופן ודאי מה מקור המנהג, אך יש השערות כי מקורו במצרים וממנה התופעה התפשטה בדיפוזיה תרבותית עד סודאן, כששינוע נוסף של המנהג מתבצע במקביל על ידי שלטון הקונדומיניון המצרי בסודאן. סברה נוספת היא שהמנהג התפשט יחד עם האסלאם - דת דומיננטית בסודאן, טענה שנסתרת על ידי רבים מכיוון שישנן קהילות לא מוסלמיות שמקיימות את המנהג, וקהילות מוסלמיות שלא. בנוסף, בשני הטקסטים המובילים של האסלאם - הקוראן והחדית', אין אזכור לטקסים אלו[2].

השחתת איבר המין הנשי בסודאן עריכה

בסודאן השחתת איבר המין הנשי מתבצעת לרוב על ילדות בטווח הגילאים 4–8. ישנם מקרים מתועדים שטווח הגילאים נמתח ל-2–11 ולרוב הסיבה לכך היא שלמשפחה מספר בנות והיא מעוניינת לסיים עם התהליך על כל בנותיה בבת אחת. התהליך הוא לא חוקי בסודאן, ומתבצע על ידי מיילדות מאומנות בערים ועיירות. בכפרים מרוחקים ההליך מתבצע על ידי נשים מבוגרות שאינן מוסמכות על ידי רישיון או תעודה כלשהי, אשר מסתמכות על ידע מסורתי שצברו עם השנים. למרות הבדלים מהותיים אלו, התהליך דומה ברוב המקרים. מנהג זה קיים לא רק באזורים נידחים בסודאן ובשבטים החיים במקומות מרוחקים, אלא גם בערים ובכרכים של המדינה. כיום, המנהג מתרחש בכל שכבות האוכלוסייה הסודאנית, מרמת האליטה החברתית, השכבה המלומדת, מעמד הפועלים והכפרים הנידחים ביותר. חלק מפקידי הבריאות, המיילדות והאזרחים בסודאן סבורים כי הדברים משתנים בהדרגה, מאז שעבר החוק נגד השחתת איבר המין הנשי בשנת 1974. בנוסף, הסברה היא כי האוכלוסייה המלומדת מבצעת רק שריטות סמליות על גופן של בנותיהם או משאירים אותן לגמרי ללא פגם גופני כלשהו.

מחקר משנות השבעים הראה כי התופעה מצטמצמת בהדרגה וצועדת לקראת הכחדה. מנגד, הצהרות מגובות מחקר של רופאות אירופיות אשר התמחו בערי סודאן - ח'רטום ומונק אוף פורט סותרות זאת. לטענתן הן גילו כי אפילו עמיתותיהן הרופאות מלו את בנותיהן, וכי רוב הנערות מעל גיל 11 שנבדקו על ידן עברו מילה. לדבריהן, כשחוקרים את התופעה אפשר לסמוך על שיתוף פעולה ורציונליות מצד הנבדקות אך לא על גילויו של שינוי אמיתי בהיקף התופעה, שכן חלק כביר מן המשתתפות לא מעוניינות להוות סוכנות אקטיביות של שינוי המנהג. הוצאת המנהג מהחוק, פגעה באיזשהו אופן באיכות ההליך עבור רוב הילדות והשפיעה על חיי היום יום של הנשים מכיוון שהליך לא מקצועי גורר זיהומים וכאבים מתמידים. בשל אי החוקיות של התהליך, רופאים הפכו אותו להשלמת הכנסה מן הצד, וייקרו את המחיר הכללי, כך שמשתמשים בהם עשירי סודאן בלבד. המיילדות, שומרות על חשאיות ומעדיפות לבצע פחות פעמים את ההליך עבור יותר כסף. למעשה הנפגעת העיקרית היא שכבת המעמד הנמוך, קרי רוב האוכלוסייה הנשית. הן מטופלות על ידי אותן נשים מבוגרות החסרות תעודה מקצועית ובעלות הכשרה מסורתית וניתן לומר שנמוכה יותר מבחינה מקצועיות, מה שמוביל למותן של ילדות רבות כתוצאה מכך[3].

התופעה מתפשטת באזורים רחבים בדרום ומערב סודאן וישנה קורלציה בין תהליכי איסלאמיזציה באזורים אלו לבין התרחבות המנהג. המוסלמים בסודאן מאמינים שמנהג המילה הוא חלק מהותי מדתם, אף על פי שזהו מנהג הלקוח ככל הנראה מתרבויות אחרות. למרות זאת, המוסלמים מבצעים את המנהג בצורה הקיצונית ביותר הידועה בסודאן, תוך חיתוך של כל חלקי אבר המין, לעיתים ללא השארת אפילו פיסת עור. התפשטות התופעה היא כה גדולה, כך שלדוגמה בעיר נייאלה במערב סודאן התופעה לא הייתה קיימת עד שנות הארבעים וכיום (2017) היא מתרחשת בכל האזור. מאידך, ניתן לראות על פי כנסים מדעיים ורפואיים שנערכו במדינה בשנות התשעים, כי ישנם דיונים נרחבים בנוגע להמשך קיום המנהג- הדיונים עוסקים בחסרונות הרפואיים, מידת הכאב וחוסר נחיצותה של מילת הנשים, ובביסוס ההבדלים המגדריים בשם הדת ובחינת נכונות מצב זה- כל אלו על מנת להעלות את המודעות לבעייתיות הקיימת במנהג זה[3].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רונן, יהודית, סודאן במלחמת אזרחים: בין אפריקניות, ערביות ואסלאם, הקיבוץ המאוחד: תל אביב., 1995
  2. ^ 1 2 3 4 Mustafa Abusharf, Rogaia., Female Circumcision., University of Pennsylvania Press: Philadelphia., 2006
  3. ^ 1 2 Lightfoot-klein, Hanny. ., prisoners of ritual: an adyssey into female genital circumcision in Africa. ., Harrington Park Press: New York, 1989