מכס אחד חלקי שלושים

מכס אחד חלקי שלושיםלטינית: Tricesimo בהונגרית: Harmincad) היה מכס מתקופת המלכים משושלת ארפאד. זה המכס שהמלך קארוי הראשון, מלך הונגריה (13081342) הנהיג מחדש כמכס על סחר החוץ. בראש המשרד שגבה את המכס עמד "פקיד השלושים" (בהונגרית harmincados ובלטינית tricesimator).[1]

לוח הנצחה על משרדי המכס אחד חלקי שלושים של פשט

היסטוריהעריכה

בית ארפדעריכה

תקופת ארפאד נמשכה מאז ייסוד מלכות הונגריה בשנת 1000 ועד 1301, אז נפטר הצאצא הגבר האחרון של בית ארפאד. עד אותו הזמן השליטים היו צאצאי הנסיך הגדול ארפאד מנהיגם של שבעת שבטי ההונגרים שפלשו למישור ההונגרי הגדול וכבשו אותו בשנת 896. תקופת ארפאד החלה בהכתרתו של אישטוואן הראשון המלך ההונגרי הראשון וזה שקיבל עליו את הנצרות ונסתיימה במותו של המלך אנדראש השלישי ובסיום מלכותם של 23 מלכים במשך 301 שנה.

המכסעריכה

הטריקסימו היה "תוספת מכס-ירידים" למטרות סחר פנים שהופיע לראשונה בראשית המאה ה-13.

ההתייחסות הראשונה מופיעה בתעודה משנת 1209 - שם מופיע פטור לאנשי היישוב וארשד מתשלום האחד חלקי שלושים. בתעודה משנת 1235, אנדראש השני, מלך הונגריה מסר כנדודית בתו יולאנטה (12,000 מרק בכסף) את כל הכנסות השלושים של המדינה למלך יאקאב מאראגון, המכס הזה עמד אז על 1,500 מרק בשנה.[2] בתחילה הוא החליף את חובת התשלום של מכס-הירידים (tributum fori) אשר שולם במקור לגופים מלכותיים, אך מאוחר יותר לגופים כנסייתיים בשווקים המקומיים העמוסים ביותר בהונגריה. הפיכתו למכס בגין סחר חוץ קשורה בשמו של המלך קארוי רוברט כאמור שהקים "משרד מכס אחד חלקי שלושים" בצפון המדינה, אך במהלך תקופה זו הוא מוזכר עדיין גם כתוספת מכס-ירידים בגין הסחר הפנימי במדינה.

ניתן להחשיב את מכס האחד חלקי שלושים כמכס סחר חוץ כללי - על יבוא ויצוא כאחד כחוק על פי הצו משנת 1405 של זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שהיה גם מלך הונגריה.[3] הסחר הבינלאומי ירד בחדות במהלך מלחמות המלכים עם הברונים שליטי המחוזות. בשנת 1316 הנפיק קארוי כתב היתר כללי לסוחרים מהדרום במטרה לחזק את סחר החוץ. אחד משני מסלולי הסחר הבינלאומיים העיקריים היה אז מדרום דרך ממלכת דלמטיה לאיטליה והשני היה דרך וינה למערבה. במקום המכסים הפנימיים עד אז, שהיו ברובם בבעלות פרטית כמתנה ממלך זה או אחר, הוא ביסס את גביית המכס החדש של סחר החוץ על המכס אחד חלקי שלושים. זה נגבה בערים הגדולות לאורך צירי המסחר גדולים. שיעורו היה תחילה 1% מערך הסחורות המיובאות והמיוצאות. עם הזמן הוא ינק לתוכו את חובת תשלום הגבול המיושן של "האחד חלקי שמונים".[4]

שיעורו של המכס הועלה ל -3.33% בזמן מלכותו של זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לבקשתו של מתיאש הראשון, מלך הונגריה החליף הפרלמנט בשנת 1467 את ה"מכס האחד חלקי שלושים" ב"מכס הכתר" (vonaigona coronae).[5] מסוף המאה ה -15, המיוחסים - האצולה והכמרים - שוב לא שילמו עבור יבוא ויצוא הסחורות שהם ייצרו או שהם צרכו.[6]

מקורותעריכה

  • Bán, Péter (1989). "harmincad, harmincadvám (thirtieth, thirtieth customs)". in Bán, Péter. Magyar történelmi fogalomtár, I. kötet: A-K (Thesaurus of Terms of Hungarian History, Volume I: A-K) (בהונגרית). Gondolat. עמ' 177–178. ISBN 963-282-203-X. 
  • Engel, Pál (2001). The Realm of St Stephen: A History of Medieval Hungary, 895–1526. I.B. Tauris Publishers. ISBN 1-86064-061-3. 
  • Nagy, Balázs (2011). "Old Interpretations and New Approaches: The 1457-1458 Thirtieth Customs Register of Bratislava". in Zaoral, Roman. Money and Finance in Central Europe during the Later Middle Ages. Palgarve. עמ' 201–217. ISBN 978-1137-46022-6. 
  • Weisz, Boglárka (2011). "Az Árpád-kori harmincadvám (Thirtieth customs under the Árpáds)". in Cabello, Juan; C. Tóth, Norbert. Erősségénél fogva várépítésre való: Tanulmányok a 70 éves Németh Péter tiszteletére (It is Very Well Placed for a Castle: Studies for the 70-year-old Péter Németh) (בהונגרית). Szabolcs-Szatmár-Bereg Megyei Önkormányzat Múzeumok Igazgatósága. עמ' 267–278. ISBN 978-963-7220-75-3. 

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניהול כספים בתקופת מלכי שושלת ארפאד
  2. ^ מקורו של המכס אחד חלקי שלושים. Domanovszky Sándor: A harmincadvám eredete (Székfoglaló értekezés); Magyar Tudományos Akadémia - Budapest, 1916
  3. ^ Pach Zsigmond Pál: A harmincadvám az Anjou-korban és a 14–15. század fordulóján ; Történelmi Szemle, 1999. 3-4. szám
  4. ^ Kristó Gyula, Makk Ferenc. "Előszó.". Károly Róbert emlékezete. Európa Könyvkiadó Budapest 1988. ISBN 963-07-4394-9. 
  5. ^ הלקסיקון הקתולי ההונגרי
  6. ^ án Péter: Harmincad, harmincadvám. In: Magyar történelmi fogalomtár. Szerk.: Bán Péter. I. kötet. Gondolat, Bp., 1989, 177. o.