מכתש סחיפה
מַכְתֵשׁ סחיפה (או מכתש אירוזי) הוא שקע אשר נוצר כתוצאה מפעולת כוחות סחיפה – בעיקר זרימה של מי משקעים על שכבות הסלע, בניגוד למכתשים אחרים, הנוצרים מפגיעה של מטאוריטים. בעולם כולו קיימים כמה עשרות מכתשים כאלה[דרוש מקור] אך עד לפני מספר שנים המכתשים היחידים שהכירו היו חמישה בנגב ושניים בסיני. לאור זאת, שמו הגאולוגי המדעי בא מהשפה העברית: Makhtesh. המכתשים בנגב הם מכתש רמון, המכתש הגדול, המכתש הקטן, ושני מכתשי התאומים בהר עריף.
תהליך היווצרות המכתש
עריכהמכתש סחיפה נוצר כתוצאה מסחיפת הסלע על ידי משקעים בתצורות גאולוגיות של שכבת סלע קשה מעל לשכבת סלע רכה. סדקים בשכבה הקשה מאפשרים למים לחלחל למטה וליצור אגם המתרחב עם הזמן בראש הר.
ההבדל בין מכתש סחיפה לבין קניון (ואדי) בכך שלקניון יש פתח כניסת מים ופתח יציאה ובמכתש יש רק פתח יחיד המנקז את המשקעים היורדים בתוכו.
בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש את שכבות הסלע הרבות והשונות שמקורן בתקופות גאולוגיות קדומות. חולות צבעוניים הנמצאים בשכבות השונות גם הם מראה שכיח בתוך מכתשי סחיפה.
תאוריה מודרנית להיווצרות מכתש
עריכה
להלן תיאור סכמטי בן שבעה שלבים להיווצרות של מכתשי הנגב. בתחילה (לפני כ-150 מיליון שנה): מהים הקדום, ים טתיס, עולים פני כדור הארץ מזרחה.
- שקיעה של סלעי משקע ימיים – יורה, עד לפני 136 מיליון שנה.
- נסיגת הים ושקיעה של סלעי משקע יבשתיים – קרטיקון תחתון, עד לפני 100 מיליון שנה.
- שלב ימי נוסף – קנומן, עד לפני 92 מיליון שנה.
- קימוט ממזרח וממערב – היווצרות קמר א-סימטרי – סנון-טורון, עד לפני 65 מיליון שנה. ארבעה קווי קמר שכיוונם דרום מערב לצפון מזרח: ירוחם, חתירה, חצרה, רמון-מחמל.
- עדיין בשלב הימי – סחיפה וגידוע של ראשי הקמרים – אאוקן-פלאוקן, עד לפני 35 מיליון שנה.
- נסיגה נוספת של הים, עד לפני 5 מיליון שנה – אוליגוקן ומיוקן.
- מיצוב של השבר הסורי אפריקאי באזור ים המלח והערבה, שינוי כיוון הזרימה של הנחלים למזרח ואיתה התחתרות חזקה והיווצרות סופית של המכתשים – פליוקן, עד לפני 2.8 מיליון שנה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- עזרא זילברמן, ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם
- לירן גורן, התיאוריות המקובלות היום להיווצרות מכתשים בנגב, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 במאי 2010
- ירון פינצי, אינה ריבקין, מכתשים בארץ ובעולם: עיון מחודש בתופעה נדירה אך מגוונת, מו"פ מדבר וים המלח, 2016