מלווין שוורץ
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מכיל פרטים שגויים. | |
מלווין שוורץ (באנגלית: Melvin Schwartz; 2 בנובמבר 1932 - 28 באוגוסט 2006) היה פיזיקאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל בפיזיקה בשנת 1988 ביחד עם לאון לדרמן וג'ק שטיינברגר.
 | |
| לידה |
2 בנובמבר 1932 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 2006 (בגיל 73) טווין פולס, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פיזיקה, נייטרינו, אלקטרומגנטיות קלאסית |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ג'ק שטיינברגר |
| מוסדות |
אוניברסיטת קולומביה |
| תלמידי דוקטורט |
ג'יימס אנסטרום, Robert D. Cousins |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שוורץ גדל בניו יורק בזמן השפל הגדול. הוא למד בבית הספר למדעים ברובע הברונקס, שם הוא החל להתעניין בפיזיקה כבר בגיל 12. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון הוא החל ללמוד פיזיקה באוניברסיטת קולומביה, כאשר איזידור איזק רבי היה ראש המחלקה. שוורץ סיים את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1958. בשנות ה-60 של המאה ה-20, ביחד עם שותפיו לקבלת פרס נובל, שוורץ ערך ניסויים בתחום האטום במעבדה הלאומית ברוקהייבן. בשנת 1963 קיבל תואר פרופסור באוניברסיטת קולומביה.
בשנת 1966, עבר לאוניברסיטת סטנפורד בה נבנה מאיץ חלקיקים. במאיץ זה הוא עשה מספר מחקרים בתחום חלקיקי האטום.
בשנת 1988 קיבל פרס נובל בפיזיקה על שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המואוני.
בשנת 1991 התמנה למנהל תחום אנרגיות גבוהות ופיזיקה גרעינית במעבדת ברוקהייבן. באותה תקופה גם חזר לאוניברסיטת קולומביה וקיבל תואר פרופסור בשנת 1994 ופרופסור כבוד (Emeritus) בשנת 2000.
שוורץ נפטר ב-28 באוגוסט 2006 באיידהו, לאחר מאבק עם מחלת פרקינסון והפטיטיס C.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
- מלווין שוורץ, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מלווין שוורץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מלווין שוורץ, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- מלווין שוורץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מלווין שוורץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)