פרס נובל לפיזיקה
פרס שמוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
מיקום הטקס | סטוקהולם |
---|---|
מדינה | שוודיה |
הגוף המעניק | האקדמיה המלכותית השוודית למדעים |
תקופת הפרס | 1901–הווה (כ־123 שנים) |
נקרא על שם | אלפרד נובל |
nobelprize | |
בין השנים 1901 ו-2012, הפרס לא חולק שש פעמים. 32 פעמים ניתן הפרס לשני אנשים בו זמנית, ו-36 פעמים ניתן לשלושה זוכים בו זמנית. בסך הכול קיבלו אותו עד שנת 2023, 225 איש, מתוכם חמש נשים בלבד (מארי קירי (1903), מריה גופרט-מאייר (1963), דונה סטריקלנד (2018),אנדראה גז (2020) ואן ל'ווילייה (2023)) כאשר כל הנשים חלקו את הפרס עם אנשים אחרים. ג'ון ברדין הוא היחיד שקיבל את הפרס פעמיים[1]. 56 יהודים קיבלו את הפרס, 25% מכלל הזוכים.
נכון לשנת 2023, סכום הפרס הוא 10 מיליון קרונות שוודיות לפרס נובל מלא.
חתני פרס נובל לפיזיקה
עריכה1901–1910
עריכהשנה | מקבלי הפרס | מוסד[2] | נימוק |
---|---|---|---|
1901 | וילהלם רנטגן | אוניברסיטת מינכן | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא בגילוי הקרניים המיוחדות, קרני X. |
1902 | הנדריק לורנץ | אוניברסיטת ליידן | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו במחקרם על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה. |
פיטר זימן | אוניברסיטת אמסטרדם | ||
1903 | אנרי בקרל | אקול פוליטקניק | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא באמצעות גילוי הרדיואקטיביות הספונטנית. |
פייר קירי | ESPCI - פריז | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל. | |
מארי קירי | |||
1904 | הלורד ריילי | המכון המלכותי | על מחקריו בנושא צפיפות הגזים החשובים ביותר ועל גילוי הארגון במחקרים אלה. |
1905 | פיליפ לנארד | אוניברסיטת קיל | על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. |
1906 | ג'יי ג'יי תומסון | אוניברסיטת קיימברידג' | בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על ידי גזים. |
1907 | אלברט אברהם מייקלסון | אוניברסיטת שיקגו | על המכשור האופטי המדויק שלו, ועל המחקרים הספקטרוסקופיים והמטרולוגיים שערך בעזרת ציוד זה. |
1908 | גבריאל ליפמן | סורבון | על השיטה ליצירת תצלומים צבעוניים המבוססים על תופעת ההתאבכות. |
1909 | גוליילמו מרקוני | חברת מרקוני | על תרומתם להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית. |
קרל פרדיננד בראון | אוניברסיטת שטרסבורג | ||
1910 | יוהנס דידריק ואן דר ואלס | אוניברסיטת אמסטרדם | על עבודתו על משוואת המצב של גזים ונוזלים. |
1911–1920
עריכהשנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1911 | וילהלם וין | אוניברסיטת וירצבורג | על גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום. |
1912 | נילס גוסטב דאלן | חברת AGA | על המצאת שסתום אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מגדלורים ומצופים. |
1913 | האיקה קמרלינג אונס | אוניברסיטת ליידן | על מחקרו על תכונות החומר בטמפרטורות נמוכות, שהביא בין השאר לייצור הליום נוזלי. |
1914 | מקס פון לאואה | אוניברסיטת גתה בפרנקפורט | על גילוי תופעת העקיפה של קרני X במעבר דרך גבישים. |
1915 | ויליאם הנרי בראג | הקולג' האוניברסיטאי של לונדון | על תרומתם באנליזה של גבישים באמצעות קרני X. |
ויליאם לורנס בראג | אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר | ||
1917 | צ'ארלס גלובר ברקלה | אוניברסיטת אדינבורו | על גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות. |
1918 | מקס פלאנק | אוניברסיטת הומבולדט | בהוקרה על תרומותיו לקידום הפיזיקה באמצעות גילוי קוונט האנרגיה. |
1919 | יוהנס שטארק | אוניברסיטת גרייפסוואלד | על גילוי אפקט דופלר בקרני תעלה, ופיצול קווים ספקטרליים בשדה חשמלי. |
1920 | שארל אדואר גיום | הלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות | בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בסגסוגות פלדת ניקל. |
1921–1930
עריכה1931–1940
עריכהשנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1931 | לא חולק | ||
1932 | ורנר הייזנברג | אוניברסיטת לייפציג | על יצירתה של מכניקת הקוונטים, שיישומה הוביל, בין היתר, לגילוי צורות אלוטרופיות של מימן. |
1933 | ארווין שרדינגר | אוניברסיטת הומבולדט | על גילוי צורות מועילות חדשות של התורה האטומית. |
פול דיראק | אוניברסיטת קיימברידג' | ||
1934 | לא חולק | ||
1935 | ג'יימס צ'דוויק | אוניברסיטת ליברפול | על גילוי הנייטרון. |
1936 | ויקטור הס | אוניברסיטת אינסברוק | על גילוי הקרינה הקוסמית. |
קארל דייוויד אנדרסון | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על גילוי הפוזיטרון. | |
1937 | קלינטון דייוויסון | מעבדות בל | על הגילוי הניסיוני של עקיפת אלקטרונים על ידי גבישים. |
ג'ורג' פג'ט תומסון | אוניברסיטת לונדון | ||
1938 | אנריקו פרמי | אוניברסיטת רומא | על הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים. |
1939 | ארנסט לורנס | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים. |
1940 | לא חולק |
1941–1950
עריכהשנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
1941 1942 |
לא חולק | ||
1943 | אוטו שטרן | אוניברסיטת קרנגי מלון | על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית, ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון. |
1944 | איזידור אייזק רבי | אוניברסיטת קולומביה | על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים. |
1945 | וולפגנג פאולי | אוניברסיטת פרינסטון | על גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי. |
1946 | פרסי ברידגמן | אוניברסיטת הרווארד | על המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה. |
1947 | אדוארד אַפֵלְטון | המחלקה למחקר מדעי ותעשייתי | על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון. |
1948 | פטריק בלקט | אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר | על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית. |
1949 | הידקי יוקאווה | אוניברסיטת קיוטו ואוניברסיטת קולומביה | על ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים. |
1950 | ססיל פאוול | אוניברסיטת בריסטול | על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו. |
1951–1960
עריכה1961–1970
עריכה1971–1980
עריכה1981–1990
עריכה1991–2000
עריכה2001–2010
עריכה2011–2020
עריכה2021–2030
עריכהשנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוק |
---|---|---|---|
2021 | סוקורו מנבה | אוניברסיטת פרינסטון | על מודלים פיזיקליים של אקלים כדור הארץ, כימות השתנותו והחיזוי האמין של ההתחממות עולמית |
קלאוס האסלמן | מכון מקס פלאנק למטאורולוגיה | ||
ג'ורג'ו פאריזי | ספיאנצה – אוניברסיטת רומא | על גילוי ההשפעה ההדדית של אי-סדר ופלקטואציות במערכות פיזיקליות מקנה מידה אטומי ועד פלנטרי | |
2022 | אלן אספה | אוניברסיטת פריז-סאקלה | על ניסויים בפוטונים שזורים העומדים בבסיס הפרתם של אי-שוויונות בל, וחלוציות במדע האינפורמציה הקוונטית |
ג'ון פ' קלאוזר | חברת ג'ון פ' קלאוזר ושות' (פיזיקאי עצמאי) | ||
אנטון ציילינגר | אוניברסיטת וינה | ||
2023 | פייר אגוסטיני | אוניברסיטת המדינה של אוהיו | על פיתוח שיטות לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד - מיליארדית של מיליארדית השנייה. |
אן ל'ווילייה | אוניברסיטת לונד | ||
פרנץ קראוס | מכון מקס פלנק לפיזיקה | ||
2024 | ג'ון ג'וזף הופפילד | אוניברסיטת פרינסטון | על תגליות בסיסיות והמצאות המאפשרות למידת מכונה בעזרת רשתות עצביות מלאכותיות |
ג'פרי הינטון | אוניברסיטת טורונטו |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פרס נובל לפיזיקה
- פרס נובל, האתר הרשמי
- פרס נובל לפיזיקה, האתר הרשמי
- חתני פרס נובל לפיזיקה, באתר פרס נובל
- ירדן גרוס, פרסי נובל בפיזיקה – תגליות פורצות דרך, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 ביוני 2011
- גל וינר, לראשונה מאז 1963: אישה זכתה בפרס נובל לפיזיקה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ אתר פרס נובל
- ^ המוסד או המוסדות אליהם השתייך הזוכה בעת קבלת הפרס