מלון גליה

מלון "גליה" (ידוע גם בשם סרדה בדרום-מזרח אסיה) הוא זן מכלוא מסוג F1 של מלון מקבוצת רטיקולטוס. מקורו הוא בהכלאה של מלון מזן "העוגן" שהוא ירוק ציפה ומלון מזן "קרימקה" שהוא בעל קליפה מרושתת. הזן גליה פותח במרכז מחקר נווה יער של מכון וולקני בישראל על ידי דר' צבי קרחי,[1] שהתמחה בטיפוח מיני דלועיים (אניקה גוברס ואברהם פנטי היו שותפים בפיתוח).[2] הזן יצא לשוק ב-1973 ונקרא בשמה של בתו של קרחי. מלונים מטיפוס ”גליה“ מטופחים גם כיום (נכון ל-2013) על ידי חברות זרעים בינלאומיות ונמכרים למדינות שונות ברחבי העולם.[2]

מלון "גליה"

משקלו הממוצע של פרי בודד הוא קילוגרם אחד לערך. צורת הפרי היא עגולה וקליפתו מרושתת בקווים צפופים ומחוספסים. בהבשלה מלאה צבע הקליפה הוא צהוב. טעם מלון גליה נחשב כעשיר וארומטי והוא בעל תכולה גבוהה של מוצקים מסיסים (ערכים של עד 18% אפשריים, אם כי ערכים מעל 11% נחשבים כראויים לשיווק מסחרי). בשלותו נבחנת על ידי צבע הקליפה והריח ולא על ידי רכות או יובש הגבעול כפי שנעשה לעיתים בדלועיים. אם נשמר שלם בטמפרטורת החדר, הפרי שומר על איכותו, אך לאחר שנחתך, חלקים שלא נאכלו צריכים להיעטף ולהישמר בקרור כדי לשמור על טעמם.

מלון הגליה נחשב כנוח לגידול ומגודל במדינות רבות ברחבי העולם, בהן: פקיסטן, ברזיל, צ'ילה, גואטמלה, פורטוגל, ספרד, מרוקו, מדינות הדרום בארצות הברית, קוסטה ריקה, פנמה, הונדורס, יוון, טורקיה, מצרים וישראל.

נכון לשנת 2002, היקף גידול מלון גליה בעולם היה כ-300–500 אלף טונות לשנה.[3]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ילקוט הפרסומים, 5 בינואר 1978, עמ' 831
  2. ^ 1 2 רוני כהן, מנחם אדלשטיין, יוסי בורגר, הרי פריס - נווה יער; יוחנן מעוז - מרכז חקלאי העמק, מגדל העמק; ארתור שפר - מרכז וולקני, בית דגן, ההיסטוריה החדשה של המלון, האבטיח והמלפפון בישראל: מקור הזנים והפיכתם למובילי שוק בינלאומיים, "שדה וירק, גיליון מס' 254, מרץ 2013, עמ' 29
  3. ^ UF Develops Method To Grow Exotic Galia Muskmelons, באתר אוניברסיטת פלורידה,‏ 20 בפברואר 2002