פתיחת התפריט הראשי

מלחית מבאישה

מין של צמח

מִלְחִית מַבְאִישָׁה (שם מדעי: Salsola imbricata) היא צמח במשפחת סלקיים. זהו זן קטן של שיחים מסדרת הציפורנאים מלחית מבאישה בדרך כלל גדלה בתעלות, במדבר, ערבות והיא מסוגלת לגדול בדרך כלל בכמה סוגי אדמה.

קריאת טבלת מיוןמלחית מבאישה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ציפורנאים
משפחה: סלקיים
סוג: מלחית
מין: מלחית מבאישה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Salsola imbricata
Moquin-Tandon, 1849
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

תיאורעריכה

מלחית מבאישה הוא תת-שיח או שיח הצומח לגובה של 1.2 מטרים. למלחית מבאישה יש גבעולים אפורים ואדמדמים שרוחבם הוא 2 ס"מ. בחלקים העליונים הענפים הם אפורים. חלק מהענפים גדלים בצורה אנכית וחלקם גדלים בצורה אופקית. הענפים מסודרים וגדלים בצורה קבועה. לעלים של המלחית המבאישה יש צפיפות מאוד גובהה של שערות והם מאוד קטנים. העלים לרוב הם בצורת עיגול או משולש צר. מלחית מבאישה גדלה בקבוצות המחוברות יחד, כאשר קבוצה היא כמה פרחים קטנים עם חמישה עלי כותרת וחמישה אבקנים משני סוגים. מלחית מבאישה גדלה במדבר באפריקה, באזורים צחיחים בצפון אמריקה, בחצי האי ערב, דרום איראן, פקיסטן, צפון מערב הודו ובמערב אסיה. בישראל היא גדלה בנגב והרי אילת, בערבה, בבקעת הירדן ולעיתים נדירות בצפון הנגב. המלחית המבאישה פורחת בחודשים יוני-דצמבר.

תנאי גדילהעריכה

כאשר יש המון מלח, המלחית המבאישה מגבירה את תכולת המים שלה והופכת להיות יותר עסיסית, ובכך מפחיתה את שטח העלים שלה. המלחית המבאישה מגדילה את שיעורי הניבוטים שלה באופן תמידי כאשר הטמפרטורה היא 20 מעלות צלזיוס, ושיעורי הנביטה גדולים יותר כאשר כמות המלח היא נמוכה. עם זאת הזרעים שגודלו בתנאי מלח גבוהים התאוששו, והיה להם פוטנציאל די גדול לגדול.

אזכוריםעריכה

מלחית מבאישה הוזכרה בספרות לראשונה בשנת 1775 על ידי חוקר טבע שוודי-פיטר פורסקל. בשנת 1849 אלפרד מוקווין טנדון (חוקר טבע צרפתי ודוקטור) שינה את שמה של המלחית המבאישה לקרוקסילון אימבריקטום. בשנת 2007 אקהני (חוקר צמחים) הפך את שמה של המלחית המבאישה לסלסולה אימבריקטום, ואת המסקנה הוא הסיק על ידי ניתוח פילוגנטי שעשה. השם קרוקסילון אימבריקטום התקבל על ידי המכון הביולוגי העולמי אך לא נוסף לרשימת הצמחים לאחר שהפך לסלסולה אימבריקטום.

שימושיםעריכה

המלחית המבאישה משמשת לטיפול בגירויים מסוימים בעור[1] ובנוסף לכך היא משמשת להריגת תולעים. מן השורשים של המלחית המבאישה הצליחו לבודד חמישה גליקוזידים ושניים מהם התגלו כחדשים, שלא היו ידועים בעבר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סופרים: ;Kast,Khan;Ajmal;Benno;Barth;Hans jorg.שם המאמר:.Sabkha Ecosystem:Volume II:west and central asia.המאמר פורסם ב:Springer Science & Business Media. pp. 143–147