מלחמות חדשות

מלחמות חדשות הוא מונח שנטבע על ידי האקדמאית הבריטית מרי קלדור על מנת לאפיין לוחמה בעידן שלאחר המלחמה הקרה. צורת לוחמה זו מאופיינת בעיקר על ידי:

אלימות בין שילובים משתנים של רשתות מדינתיות ורשתות שאינן מדינתיות
לחימה בשם פוליטיקה של זהויות המתנגדת לאידאולוגיה
ניסיונות להשיג שליטה פוליטית, ולא פיזית, באוכלוסייה באמצעות פחד ואימה (טרור).
סכסוך הממומן לאו דווקא דרך המדינה, אלא באמצעים דניציים אחרים אשר מעודדים את המשך האלימות^[1]

מונחים נוספים המשמשים למושג כוללים "מלחמות בתוך העם", "מלחמות מהסוג השלישי", "מלחמות היברידיות", "מלחמות מופרטות" ו"מלחמות פוסט-מודרניות".^[2] התזה של המלחמות החדשות אומצה ועובדה על ידי מחברים אחרים, כמו גם קיבלה ביקורות מנקודות מבט שונות.

תיאור עריכה

ההגדרה של קלדור ל"מלחמות חדשות" נעשית בהקשר של דיון רחב יותר על "תזת המלחמות החדשות" בין אקדמאים כיצד להגדיר או למתג נכון את המהפכה לכאורה בלוחמה בעולם שלאחר המלחמה הקרה. קלדור טוענת שיש לנתח את מאפייני המלחמה החדשה בהקשר של גלובליזציה. קלדור אכן מודה ש"מלחמות חדשות" אינן בהכרח חדשות, בכך שאין להן תקדים בהיסטוריה; עם זאת, היא מתעקשת לשמור על המונח כי עדיין יש צורך מובהק בתגובות מדיניות חדשות. אסטרטגיות בינלאומיות ישנות לא הצליחו להתייחס למאפיינים של מלחמות חדשות בהצלחה ובמקום זאת הן ממשיכות להתייחס אליה כאל לוחמה קונבנציונלית ישנה. המונח הוא ניגוד ללוחמה קונבנציונלית לפיה אין עוד שימוש בנשק צבאי קונבנציונלי ובטקטיקות בשדה הקרב בין שתי מדינות או יותר בעימות פתוח.

כותבים אחרים ניסו גם הם לאפיין את השינוי בלוחמה אך השתמשו בתיאורים אחרים. מתוך הכרה בטשטוש בין שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים ובשילוב כפול של סכסוך בין-מדינתי ותוך-מדינתי, פרנק הופמן מציג מלחמות מודרניות כ"מלחמות היברידיות". מרטין שו בחר במונח "לוחמה מנוונת" כדי לתאר כיצד לוחם תוקף את האוכלוסייה האזרחית של האויב כחלק ממערכה צבאית רחבה יותר, כמו בהפצצות אוויריות של ערים, אך השמדתה אינה המטרה הסופית: האויב הוא המדינה, לא אוכלוסיית האויב.^[3]

לעיתים קרובות, המונח "מלחמה חדשה" מושווה או מוגדר כ"קונפליקט בעצימות נמוכה", מונח שהומצא על ידי צבא ארצות הברית המקיף באופן נרחב את כל הלוחמה המודרנית שאינה עומדת ברף או ברמת האלימות שנמצאת במלחמות קונבנציונליות.

תומכים נוספים בתאוריית המלחמות החדשות הם הרפריד מינקלר מגרמניה, מרטין ון קרפלד מישראל, מוחמד מירואיס באלכי מאפגניסטן^[4] ומוחמד מחמוד אולד מוחמדו ממאוריטניה.^[5]

ביקורת עריכה

התפיסה של קלדור לגבי מלחמות חדשות זכתה לביקורת מצד אחדים, ששואלים האם ניתן לעשות את ההבחנה בין מלחמות ישנות לחדשות.^[6] דה ואל קובע כי הרעיון של "מלחמות חדשות" בו השתמשה קלדור אינו תיאור של סכסוכים חדשים ככאלה אלא תיאור של סכסוכים במדינות פחות נשלטות.

דאפילד מציע שמה שנחשב כ"חדש" הוא השטח הביטחוני שעוצב על ידי מה שהוא מכנה מלחמות רשת, המתוארות כ"ריזומטיות ואנטי-מוסדיות באופיין" ואשר ניתן לקשר בדרך כלל לשינויים בחיי החברה. מלחמות רשת נתפסות כצורה לא ודאית ואלימה של מודרניות רפלקסיבית, שבה "מלחמה כמפעל רשת רפלקסיבי אינה עוקבת אחר הדפוס המסורתי של הסלמה המבוסס על המדינה, קיפאון ודעיכה". יתר על כן, המלחמות באפריקה נתפסות כמערבות לא רק שחקנים לאומיים אלא גם שחקנים בינלאומיים אחרים.^[6]

אדוארד ניומן כותב על החשיבות של בחינת דוגמאות היסטוריות בעבור הצהרה כלשהי על שינויים איכותיים במלחמות האחרונות. הוא מציע שישנן נקודות חשובות רבות שהועלו במחקר מלחמות חדשות, כולל החשיבות של דינמיקה חברתית וכלכלית ללוחמה, ושיש דוגמאות למלחמות מודרניות כמו מלחמת בוסניה שמתאימות לתבנית המלחמה החדשה. עם זאת, הוא טוען שרוב המרכיבים של "מלחמות חדשות" אינם חדשים למעשה, אלא קיימים לפחות במאה השני האחרונות. לדעת ניומן, אלמנטים אלה היו בולטים יותר ובולטים פחות בזמנים ובמקומות שונים, ולא רק התגברו בתקופה האחרונה, וכי ההבדלים העיקריים כעת הם ש"אנשי אקדמיה, מנתחי מדיניות ופוליטיקאים מתמקדים בגורמים הללו יותר מבעבר". ומבינים אותם טוב יותר ושהתקשורת הגבירה את המודעות הציבורית למציאות ולזוועות המלחמה.^[7]

ב-2013 התייחסה קלדור לארבעת המרכיבים העיקריים בטיעוני המתנגדים שלה: האם מלחמות חדשות הן 'חדשות'; האם מלחמות חדשות הן מלחמה או פשע; האם הנתונים תומכים בטענות על מלחמות חדשות; והאם מלחמות חדשות הן 'פוסט קלאוזוביץ'.^[8] קלדור מציינת מיד כי "אחת הבעיות של רבים מהמבקרים היא שהם מרכיבים יחד את הגרסאות השונות של הטיעון ומתייחסים לביקורת על היבט מסוים אחד הכלול בגרסה מסוימת כביקורת על כל הטיעון".^[9] ראשית, היא מתנגדת לביקורת נגד ההבחנה בין מלחמות 'ישנות' ו'חדשות'. המבקרים מודים שהתזה של 'מלחמות חדשות' מועילה בהחלטות מדיניות חוץ, מה שהייתה הכוונה הראשונית שלה.^[10]

ביקורת נוספת היא שמלחמות חדשות אינן תופסות את ההיגיון וההשפעה המגדרית של מלחמה.^[11]

לקריאה נוספת עריכה

הופמן, פרנק (2007), עליית המלחמות ההיברידיות (ארלינגטון, וירג'יניה: Potomac Institute for Policy Studies
מולר, ג'ון (2004), שרידי המלחמה (ניו יורק: קורנל אוניברסיטת פרס)
שו, מרטין (2003), מלחמה ורצח עם (Oxford: Polity Press)
מחלקת הצבא של ארצות הברית (5 בדצמבר 1990), מדריך שטח 100-20: מבצעים צבאיים בעימות בעצימות נמוכה
דה ואל, א' (2009). שליחות בלי סוף? שמירת שלום בשוק הפוליטי באפריקה. עניינים בינלאומיים (לונדון), 85(1), 99-113.
מרי קלדור: "מלחמות ישנות, מלחמות קרות, מלחמות חדשות והמלחמה בטרור", הרצאה שניתנה למרכז ללימודי המלחמה הקרה, London School of Economics, 2 בפברואר 2005
Ismail Küpeli: Die neuen Kriege - Einige Anmerkungen zu Kriegslegitimationen des 21. Jahrhunderts, בתוך: ibd.: Europas "Neue Kriege", Moers 2007,מסת"ב 978-3-9810846-4-1 (ביקורת על הרעיון של "מלחמות חדשות" בגרמנית, הורדה חינם)
הרפריד מינקלר: המלחמות החדשות. 2004,מסת"ב 978-0-7456-3337-4
בריאן סמית': [1] "Two Dogmas of the New War Thesis", International Journal of Military History and Historiography 2018, DOI: https://doi.org/10.1163/24683302-03801004
דותן דרוק: "המילואים יבלום" - שינוי בתפיסת הלחימה של צה"ל - https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-31-32-יבשה-ב/המילואים-יבלום-השינוי-בתפיסת-הלחימה-של-צה-ל-דותן-דרוק/

הערות שוליים עריכה

^ Kaldor, Mary (2012), New and Old Wars: Organized Violence in a Global Era (Cambridge: Polity)
^ Kaldor, M., (2013). "In Defence of New Wars". Stability: International Journal of Security and Development. 2(1), p.Art. 4. http://doi.org/10.5334/sta.at
^ Martin Shaw, War and Genocide: Organised Killing in Modern Society (John Wiley & Sons, 2015); cited in A. Dirk Moses and Lasse Heerten, Postcolonial Conflict and the Question of Genocide: The Nigeria-Biafra War, 1967–1970 (Taylor & Francis, 2017), 27.
^ Balkhi, Mirwais. "Afghanistan's Region". YouTube. נבדק ב-2022-04-21.
^ "Global Challenges - New Grammars of War: Conflict and Violence in the 21st Century".
^ ¹ ² Utas, Mats ed. (2012) "Introduction: Bigmanity and network governance in Africa", African Conflicts and informal power: big men and networks. London: Zed books. Pp. 1-34.
^ Newman, Edward (2004). "The 'New Wars' Debate: A Historical Perspective Is Needed". Security Dialogue. 35 (2): 173–189. doi:10.1177/0967010604044975.
^ Mary Kaldor, “In Defence of New Wars,” Stability: International Journal of Security and Development 2, no. 1 (March 7, 2013), https://doi.org/10.5334/sta.at, 1.
^ Kaldor, 2.
^ Kaldor, 3.
^ Chinkin, Christine, Mary Kaldor, and Punam Yadav. "Gender and new wars." Stability: International Journal of Security and Development 9, no. 1 (2020).

[1] Kaldor, Mary (2012), New and Old Wars: Organized Violence in a Global Era (Cambridge: Polity)

[2] Kaldor, M., (2013). "In Defence of New Wars". Stability: International Journal of Security and Development. 2(1), p.Art. 4. http://doi.org/10.5334/sta.at

[3] Martin Shaw, War and Genocide: Organised Killing in Modern Society (John Wiley & Sons, 2015); cited in A. Dirk Moses and Lasse Heerten, Postcolonial Conflict and the Question of Genocide: The Nigeria-Biafra War, 1967–1970 (Taylor & Francis, 2017), 27.

[4] Balkhi, Mirwais. "Afghanistan's Region". YouTube. נבדק ב-2022-04-21.

[5] "Global Challenges - New Grammars of War: Conflict and Violence in the 21st Century".

[Utas_2012-6] ¹ ² Utas, Mats ed. (2012) "Introduction: Bigmanity and network governance in Africa", African Conflicts and informal power: big men and networks. London: Zed books. Pp. 1-34.

[7] Newman, Edward (2004). "The 'New Wars' Debate: A Historical Perspective Is Needed". Security Dialogue. 35 (2): 173–189. doi:10.1177/0967010604044975.

[8] Mary Kaldor, “In Defence of New Wars,” Stability: International Journal of Security and Development 2, no. 1 (March 7, 2013), https://doi.org/10.5334/sta.at, 1.

[9] Kaldor, 2.

[10] Kaldor, 3.

[11] Chinkin, Christine, Mary Kaldor, and Punam Yadav. "Gender and new wars." Stability: International Journal of Security and Development 9, no. 1 (2020).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]