מלחמה

מאבק אלים בין גופים מדיניים על מנת להכחיד את האויב או לכפות עליו תנאים מדיניים חדשים

מלחמה היא הפעלת אלימות קבוצתית לצורך יישום רצון כלשהו.[1] על פי קרל פון קלאוזביץ, המלחמה היא דו-קרב בקנה מידה נרחב.[2]

ציור של קרב ווטרלו.
ציור של קרב טרפלגר

מטרות המלחמה נגזרות ממטרות הקבוצה הנלחמת ונקבעות, על פי רוב, על ידי הנהגתה.[3] סר באזיל לידל הארט הגדיר את מטרת המלחמה כהשגת שלום טוב יותר מנקודת המבט של הצד הלוחם.[4]

המלחמה היא תופעה שאינה ייחודית לאדם.[5] ג'ון קיגן טוען כי המלחמה האנושית קדמה למדינה, לדיפלומטיה ולאסטרטגיה, וכי היא אינה מונעת בהכרח משיקולים רציונליים.[6]

יש סיבות אפשריות רבות למלחמה, רציונליות ושאינן רציונליות. במלחמה נעשה שימוש באמצעים פיזיים, מחשבתיים וטכנולוגיים.

למלחמה מופעים רבים באמנות ובתרבות האנושית: תעודות, ציורים, שירים, רומנים ספרותיים, מחקרים היסטוריים, מחזות, סרטי קולנוע, מוזיקה ועוד. לטענת קיגן, ישנם מקרים בהם המלחמה אינה רק ביטוי של תרבות אלא גם גורם הקובע דפוסים חברתיים ואף לעיתים מהותה של תרבות מסוימת.[6]

ההתנגדות למלחמה מכונה פציפיזם, בעוד שהתמיכה במלחמה ובפעולות צבאיות מכונה מיליטריזם.

הגורמים למלחמהעריכה

הגורמים למלחמה יכולים להיות רציונליים ובלתי רציונליים, והם נובעים מהצרכים האנושיים ומהיווצרותן של סוגיות חברתיות. לאור זאת, מלחמות נגרמות בשל חוסר יציבות של גורמים כלכליים, חברתיים, דמוגרפיים, אתניים, אנתרופולוגיים, דתיים ואפילו ביולוגיים.[7]

ההצדקה שבשמה מוכרזת מלחמה מכונה עילה למלחמה.

ניהול המלחמהעריכה

עצימותעריכה

מלחמה בין צבא לבין ארגונים חמושים בלתי סדירים מכונה לחימה בעצימות נמוכה. מלחמה בה מעורב התווך האזרחי באופן מלא מכונה מלחמה כוללת.

אמצעיםעריכה

האמצעים בהם נעשה שימוש במלחמה נחלקים לאמצעים פיזיים ולאמצעים רעיוניים. האמצעים הפיזיים כוללים את המשאבים ובכללם את כלי הנשק, את פני השטח ועוד. האמצעים הרעיוניים כוללים את התכנון, את המטרה והאסטרטגיה והטקטיקה הנגזרות ממנה.

את פעולת המלחמה מבצעים בדרך כלל צבאות. בנוסף, ארגונים חמושים לא סדירים, כגון מיליציות, ארגוני טרור ומחתרות עשויים לקחת חלק במלחמה.

מישורי הלחימהעריכה

המלחמה כוללת מספר מישורים:

  • בלימת צבא האויב - נטרול כוחו הצבאי של האויב על מנת שלא יהווה איום, זה נעשה בדרך כלל על ידי פגיעה פיזית בצבא האויב: הריגת חייליו והשמדת ציודו
  • פגיעה בתשתיות צבאיות בעורף שטח האויב
  • תקיפת שטח האויב וכיבוש שטחים
  • פגיעה בתשתיות עורפיות (לרבות תשתיות אזרחיות)
  • לוחמה פסיכולוגית - מאמץ להשגת הכרעה על ידי שבירת רוחו של האויב

ההיבטים המשפטיים של המלחמהעריכה

"מלחמה" היא גם מושג משפטי, שמוגדר באופן פורמלי בחוקי המשפט הבינלאומי, וחלים לגביה תקנות שונות. כך מדינות יכולות להכריז מלחמה זו על זו, ולהימצא במצב משפטי של מלחמה, גם אם בפועל לא מתנהלים קרבות בין הצדדים.

כמעט כל מדינות העולם חתומות על אמנת ז'נבה, שמהוות בסיס לחוק הבינלאומי לעניינים הומניטריים בזמן מלחמה. מאז חתימת האמנה התברר שרוב המדינות זונחות את כללי האמנה בזמן מלחמה. כניסתם של ארגונים חמושים שאינם מדינות הפכה את האמנה ללא רלוונטית בעימותים איתם - הארגונים אינם מקפידים על האמנה, והמדינות שלוחמות נגדם מסתפקות במראית עין, אך בפועל פועלות גם נגד אוכלוסיות שמספקות מסתור ללוחמים, דוגמה למלחמה כזו היא מלחמת וייטנאם.

במהלך המלחמה מסכימים הצדדים לעיתים על הפוגה זמנית בלחימה. סיום יציב יותר של הלחימה נוצר באמצעות כניעת הצד המובס, שמוכן לקבל את כל תנאי הצד המנצח, או באמצעות הפסקת אש, וסיום חוזי שלה נעשה בהסכם שביתת נשק, שבעקבותיו בא לעיתים הסכם שלום.

מלחמות כמעט שלא נערכות בין שתי דמוקרטיות, אך במאה ה-21 אירעו גם מלחמות כאלה באפריקה ובאסיה, האחרונה שבהן (2008) בין גאורגיה לרוסיה.

ההיבטים החיוביים של המלחמהעריכה

לעיתים, המלחמה תורמת רבות להתפתחות המדע (עקב מרוצי חימוש), כלי נשק שפותחו למען מלחמה עברו הסבה בסופה והפכו לכמה מהכלים היומיומיים ביותר בחיינו כדוגמת המחשב, המכונית, המטוס, האינטרנט וכו'. מלחמת העולם השנייה תרמה להתפתחות האנרגיה הגרעינית, הוציאה את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי הגדול שהייתה נתונה בו, גרמה מעשית לשיקום כלכלי של אירופה במאה ה-20, ובסופו של דבר (אחרי המלחמה הקרה) גם לאיחודה.

הרבה מלחמות גם חילצו עמים ממצבים קשים כדוגמת העם היהודי אחרי השואה, העם הכורדי אחרי מלחמת עיראק, העבדים השחורים בארצות הברית אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית ועוד.

היינריך פון טרייצ'קה הכיר ביתרונות המלחמה באומרו "המלחמה אינה רק צורך מעשי, היא גם צורך עיוני, כורח של לוגיקה. במושג המדינה מובלע מושג המלחמה, כי מהות המדינה היא עוצמה. המדינה היא העם המאורגן בעוצמה ריבונית".

ראו גםעריכה

סוגי מלחמות: הוגים ותאורטיקנים צבאיים:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הגדרת מלחמה לפי מילון מונחים צבאיים (צה"ל 1980): מצב אשר בו מפעילים צדדים יריבים את כוחותיהם ומשאביהם כדי לכפות רצונם זה על זה, או כדי למנוע כפייה כזו.
  2. ^ קרל פון קלאוזביץ, על המלחמה, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, תש"י-1950.
  3. ^ שמעון גולן, ‏מטרות מלחמה, מערכות 289-290, אוקטובר 1983 .
  4. ^ באזיל לידל הארט, אסטרטגיה של גישה עקיפה, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, 1978.
  5. ^ נמלים, למשל, מנהלות מלחמות. ראו Mark W. Moffett (דצמבר 2011). "Ants & the Art of War". סיינטיפיק אמריקן (באנגלית) (מהדורה 6) 335: 84–89. 
  6. ^ 1 2 ג'ון קיגן, תולדות הלחימה, דביר, תל אביב, 1996.
  7. ^ Mario Coccia (יוני 2019). "Theories and the reasons for war: A survey". Journal of Economic and Social Thought (באנגלית) 6 (2): 115–124. 
  8. ^ דן תמיר, המדריך השלם למלחמה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017