מלנכוליה

הפרעת מצב רוח
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מלנכוליהאנגלית: Melancholia או Melancholy) היא אחד המאפיינים של דיכאון קליני ודיסתימיה. יש המגדירים אותה כהפרעת מצב רוח של דיכאון לא-ספציפי, בפני עצמה. תקופת הדיכאון היא מעל לשנתיים, והתפקוד השוטף של האדם נפגע באופן חמור.[דרוש מקור]

מלנכוליה
"מלנכוליה", תחריט נחושת שיצר אלברכט דירר
"מלנכוליה", תחריט נחושת שיצר אלברכט דירר
סיווגים
ICD-11 6A80.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תופעה של מלנכוליה מופיעה אצל החולים הסובלים מדיכאון קליני, אבל לא אצל כל חולה הסובל מדיכאון קליני תופיע מלנכוליה. "נראה לי שהחיים שלי הם רחוקים מעצמי" הוא תיאור מייצג של אדם הסובל ממלנכוליה. בשפה היומיומית משתמשים לעיתים במילה "מלנכוליה" כמילה נרדפת ל"עצבות".

היסטוריהעריכה

השם מלנכוליה מקורו ביוונית (μελας, melas "שחור", χολη, kholé "מרה").

מלנכוליה הוגדרה כמחלה כבר במאה ה-5 לפנה"ס בכתבי היפוקרטס, ותוארה כ"חוסר תיאבון, דכדוך, נדודי שינה, עצבנות, חוסר מנוחה", ובנוסף נאמר ש"אבל או פחד ממושכים מעוררים מלנכוליה".

תאוריית ארבע הליחות באה להסביר את מקורן של המחלות ומאפייני קווי אישיות. עודף של מרה שחורה נחשב כגורם למצב רוח מלנכולי.

בתקופת הרנסאנס ובתקופת הרומנטיקה, נחשבה מלנכוליה כניסיון המעשיר את הנפש, והמחלה נתפסה כמתנה מבורכת, והיו אף כאלו שייחסו לעצמם את המחלה מבלי לחלות בה.

לדוגמה, ז'וזף-לואי לגראנז' סבל מהתקפות של מלנכוליה.

המצב כיוםעריכה

בדיכאון קליני מלנכוליה חשובה להגדרת ואבחנת הפרעות נפשיות, אף על פי כן הגדרת מלנכוליה ב-DSM III ו-DSM III-R שקדמו ל-DSM IV עדיין לא כללו פרמטרים נוירו-אנטומיים, תורשתיים ותגובה לטיפול. כיום המגבלות בשימוש בהגדרת מלנכוליה עדיין ניכרות ועל כן מפריעות לקביעת אבחנה מדויקת.

תסמיניםעריכה

  • מצב רוח דיכאוני, גם ללא סיבה ברורה.
  • אי-יכולת ליהנות מפעולות יום-יומיות, כמו מאכילה, מקשר חברתי ומקשר מיני.
  • דיכאון עמוק יותר בשעות הבוקר.
  • הקדמת היקיצה בשעתיים לפחות, בעקבות דיכאון.
  • הפרעה פסיכומוטורית המתבטאת בתנועות ותגובות איטיות מאוד, היעדר הבעת פנים וקושי להתרכז. ההפרעה יכולה להתבטא גם באי-שקט.
  • שינויים בתיאבון, כמו אכילת יתר או חוסר תיאבון.
  • רגש אשמה.

טיפולעריכה

הטיפול הוא אנטי-דיכאוני. התרופות שייכות לקבוצת עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין (SSRI), תרופות ממשפחת הטריציקליות או נזעי חשמל.

במחקרים חדשים הופיעו סימנים של מלנכוליה אצל חלק מהחולים הדיכאוניים שטופלו בתרופות מקבוצת SSRI. כאשר ניתן טיפול בנזעי חשמל או בנורטריפטילין, התגובה הייתה חיובית, דבר המצביע על הצורך להימנע ממתן תרופות מקבוצת SSRI לחולים דיכאוניים עם מלנכוליה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.