ממלכת אזור הכף

ממלכת אזור הכף
	מבט על הר השולחן ממורדות הר "ראש האריה"
אתר מורשת עולמית
	האזורים המוגנים של ממלכת הצמחייה של הכף
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2004, לפי קריטריונים 9, 10
שטח האתר	10,947.42 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ	7,985.14 קילומטרים רבועים
שנת הרחבה	2015
נתונים ומידות
שטח	78,555 קמ"ר
מיקום
מדינה	דרום אפריקה
קואורדינטות	34°21′40″S 18°28′30″E / 34.361111°S 18.475°E
	(למפת דרום אפריקה רגילה) פרטוריה קייפטאון בלומפונטיין יוהנסבורג דרבן פורט אליזבת נמיביה בוטסואנה זימבבואה מוזמביק לסוטו אסוואטיני האוקיינוס ההודי כף התקווה הטובה

ממלכת אזור הכף' (באנגלית: Cape Floristic Region או גם Capensis) היא ממלכת צמחייה השוכנת בסמוך לקצה הדרום-מערבי של דרום אפריקה. ממלכת אזור הכף היא הקטנה ביותר מבין שש ממלכות הצמחייה המוכרות בעולם. כל ממלכת אזור הכף מכסה רק חצי אחוז משטחה של אפריקה, אך נחשבת לאזור הצומח המגוון ביותר בעולם עם כמעט חמישית ממיני הצמחים באפריקה, שכמעט שליש מהם אנדמיים. האזור הוא משכן של למעלה מ-9,000 מיני צמחים וסקולריים, מתוכם 69 אחוזים אנדמיים.

חלק גדול מהמגוון הזה קשור לביומת הפינבוס, בתה ים תיכונית המכוסה בשיחים שבה מתרחשות שרפות לעיתים קרובות. בביומה של הפינבוס, נמצאות אסטרטגיות רבות של רבייה ופיזור זרעים על ידי ציפורים וחרקים, כמו גם התאמות לשריפות שיחים, מה שהופך אותה לבעלת ערך ייחודי למחקר על תהליכים אקולוגיים וביולוגיים. הערך הכלכלי של המגוון הביולוגי של פינבוס, המבוסס על קצירים של מוצרי פינבוס (למשל פרחי בר) ותיירות אקולוגית, מוערך סביב 77 מיליון ראנד דרום-אפריקאי (כ-5 מיליון דולר) בשנה. לפיכך, ברור שלממלכת אזור הכף יש גם ערך ביולוגי כלכלי בנוסף למהותה כנקודה חמה למגוון ביולוגי.

ב-2004 הוגדרו 8 אזורים בשטח של 5,530 קילומטרים רבועים בתחומי ממלכת אזור הכף כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-2015 הורחב אתר המורשת העולמית והוא כולל 13 אזורים בשטח של 10,947 קילומטרים רבועים.^[1]

מיקום ותיאור

שמונת האזורים שהוכרזו ב-2004: (1): הפארק הלאומי הר השולחן (2): אזור המדבר חרוט וינטרהוק (3): אזור מדבר סדרברג (4): מתחם הרי בולנד (5): שמורת הטבע דה הופ (6): שמורת בוסמנבוס (7) מתחם סוורטברג (8): שמורת בוויאנסקלוף

האזור הוא הנקודה החמה היחידה שמקיפה ממלכת צמחייה שלמה ומהווה משכן של הריכוז הלא-טרופי הגדול ביותר של מיני צמחים עילאיים בעולם. באזור זה גדלים חמש מ-12 משפחות הצמחים האנדמיות של דרום אפריקה ו-160 סוגים אנדמיים. הנקודה חמה של ממלכת אזור הכף משתרעת על 78,555 קילומטרים רבועים וממוקמת כולה בגבולות דרום אפריקה. זוהי אחת מחמש המערכות הממוזגות ים תיכוניות ברשימת הנקודות החמות. האזור מכסה את אזור האקלים הים תיכוני של דרום אפריקה בכף המערבי בפינה הדרום-מערבית של המדינה, ומשתרע מזרחה לתוך הכף המזרחי, אזור מעבר בין אזור גשמי החורף במערב לאזור גשמי הקיץ במזרח בקוואזולו-נטאל.

צמחייה

רוב האזור מכוסה בפינבוס, בתה סקלרופילית (אנ') המופיעה על חולות חומציים או קרקעות דלות בחומרים מזינים שמקורן באבן החול של הר השולחן (חבורת העל של הכף). פינבוס הוא משכן של שפע מגוון של מיני צמחים, לרבות חברים רבים ממשפחת הפרוטאיים, משפחת האברשיים ומשפחת הקנים של הרסטיוניים (אנ'). סוגי צמחייה אחרים הם סנדפלט (sandveld, מאפריקאנס: "שדה חול"), שטח בתה שנמצא בעיקר בחוף הפונה למערב של פרובינציית הכף המערבי, על חולות מהשלישון. רנוסטרופלט (Renosterveld, מילולית "שדה קרנף") הוא בתה עשבונית הנשלטת על ידי בני משפחת המורכבים, במיוחד Elytropappus rhinocerotis (באפריקאנס renosterbos, "שיח הקרנף"), דמויי עשב וגאופיטים, המופיעים על קרקעות הבסיסיות של אדמות החוף. ניתן למצוא כיסים קטנים של יער אפרומונטן (אנ') (תת-אזור ביוגאוגרפי בהרים של האזור האפרוטרופי) (היער האפרומונטן הדרומי) באזורים גשומים ומוגנים.

על פי טאחטג'אן (Тахтаджян‏, 1978) המשפחות הבאות הן אנדמיות או תת-אנדמיות לאזור: Grubbiaceae‏,Roridulaceae‏, Bruniaceae‏, Penaeaceae‏, Greyiaceae‏, Geisolomataceae‏, Retziaceae ו-Stilbaceae.^[2] רויבוש מיוצר מאזור זה.

אתר המורשת העולימית

ב-2004 הוגדרו 8 אזורים בשטח של 5,530 קילומטרים רבועים בתחומי ממלכת אזור הכף כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-2015 הורחב אתר המורשת העולמית והוא כולל 13 אזורים בשטח של 10,947 קילומטרים רבועים. להלן רשימת כל האזורים, כאשר 12 הראשונים שוכנים בפרובינציית הכף המערבי, והאזור האחרון בפרובינציית הכף המזרחי:

קוד אונסק"ו	שם	שם במקור	קואורדינטות של מרכז האתר	שטח בקמ"ר	אזור החיץ בקמ"ר
ZA-1007rev ZA-1007bis	"האזורים המוגנים של ממלכת הצמחייה של הכף" (2015)^[1]
1007-001	האזור הבראשיתי סדרברג	Cederberg Wilderness Area	32°35′26″S 19°06′56″E / 32.590667°S 19.1155°E / -32.590667; 19.1155	779.455	1,210.397
1007-002	מכלול חרוט וינטורהוק	Groot Winterhoek Complex	33°11′59″S 19°04′33″E / 33.199722°S 19.075833°E / -33.199722; 19.075833	275.096	1,035.419
1007-003	הפארק הלאומי הר השולחן	Table Mountain National Park	33°59′19″S 18°23′51″E / 33.9885°S 18.397444°E / -33.9885; 18.397444	216.305	1,014.007
1007-004	המכלול ההררי בולנד	Boland Mountain Complex	33°40′59″S 19°07′43″E / 33.682972°S 19.128611°E / -33.682972; 19.128611	1,247.173	794.188
1007-005	מכלול הקסריבייר	Hexrivier Complex	33°26′53″S 19°15′57″E / 33.448194°S 19.265778°E / -33.448194; 19.265778	779.455	882.480
1007-006	שמורת הטבע ריוויירסונדרנד	Riviersonderend Nature Reserve	33°59′20″S 19°27′15″E / 33.988778°S 19.454167°E / -33.988778; 19.454167	266.305	426.262
1007-007	מכלול אגולס	Agulhas Complex	34°44′12″S 19°49′20″E / 34.736778°S 19.822111°E / -34.736778; 19.822111	241.591	0
1007-008	שמורת הטבע דה הופ	De Hoop Nature Reserve	34°25′23″S 20°34′58″E / 34.423°S 20.582806°E / -34.423; 20.582806	324.817	318.062
1007-009	מכלול לנגברג	Langeberg Complex	33°57′54″S 20°22′34″E / 33.965°S 20.376194°E / -33.965; 20.376194	436.601	764.203
1007-010	מכלול נתיב הגנים	Garden Route Complex	33°53′49″S 23°39′19″E / 33.897°S 23.655306°E / -33.897; 23.655306	1,769.983	609.069
1007-011	שמורת הטבע אניסברג	Anysberg Nature Reserve	33°28′57″S 20°38′49″E / 33.482444°S 20.646861°E / -33.482444; 20.646861	796.294	0
1007-012	מכלול סוורטברג	Swartberg Complex	33°20′19″S 22°00′40″E / 33.338694°S 22.011111°E / -33.338694; 22.011111	1,873.377	922.956
1007-013	מכלול בוויאנסקלוף	Baviaanskloof Complex	33°41′34″S 25°13′22″E / 33.692861°S 25.222861°E / -33.692861; 25.222861	1,873.377	922.956

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ממלכת אזור הכף בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Cape Floral Region Protected Areas
^ Takhtajan, A. (1986). Floristic Regions of the World. (translated by T.J. Crovello & A. Cronquist). University of California Press, Berkeley, PDF, DjVu.

[unesco-1] ¹ ² Cape Floral Region Protected Areas

[2] Takhtajan, A. (1986). Floristic Regions of the World. (translated by T.J. Crovello & A. Cronquist). University of California Press, Berkeley, PDF, DjVu.

[1]

[2]