ויקיפדיה

מורכבים

משפחה של צמחים

מורכבים (שם מדעי: Asteraceae, שם נרדף: Compositae) משפחה גדולה של דו-פסיגיים, שבה 1706 סוגים[1], ולפי הערכה אחרת עד 1886 סוגים וכ-33,867 מינים[2]. רובם צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים, רב-שנתיים ומיעוטם בני שיח, שיחים, מטפסים ועצים, מקצתם מכילים מוהל חלבי ורובם מכילים שמנים ארומטיים.

קריאת טבלת מיוןמורכבים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
שם מדעי
Asteraceae
‏ברכטולד ופרסל, 1820

משפחת המורכבים נחשבת כמי שמייצגת את השלב הסופי והמתקדם ביותר במהלך ההתפתחות של משפחות הדו-פסיגיים. למרות הרבגוניות של מבנה האיברים הלא מיניים ניכרת אחידות בתבנית התפרחת המורכבת (מכאן שמה הנרדף) המאפיין את המשפחה[3].

משפחה זו מיוצגת בישראל וסביבתה על ידי 325 מינים (בעלת הייצוג הגדול ביותר בישראל), וביניהם מינים נדירים מאוד או נדחים[4]. לפי אתר "צמח השדה" מצויים לבטח 285 מינים בתחומי ישראל[5]. רבים מהם בולטים בנוף הטבעי ובמקומות מופרים. מרבית הצמחים הקוצניים בישראל הם ממשפחה זו.

משפחת המורכבים נחשבת לגדולה במשפחות מכוסי הזרע ותפוצתה משתרעת כמעט בכל רחבי העולם, ענייה ביערות הטרופיים ועשירה במיוחד במספר מינים ו/או במספר פרטים באזורים צחיחים וצחיחים למחצה של קווי רוחב הסובטרופיים ושל קווי הרוחב הממוזגים הנמוכים עד בינוניים. בשים לב לגודל המשפחה אין למיניה חשיבות כלכלית בולטת ומספר צמחי התועלת שלה אינו גדול בהשוואה למספר מיניה, והשימוש העיקרי בהם הוא כצמחי נוי תרבותיים.

מורפולוגיה של התפרחת והפרי

עריכה

להבנת המורפולוגיה של מיני משפחת המורכבים מובאים כאן מונחים הנכונים לכל מיני המשפחה. להגדרת הסוגים והמינים של משפחה זאת דרושים צמחים בעלי פרחים ופירות גם יחד.

הפרח - הנראה לעין - אינו פרח, וכמו כל בני משפחת המורכבים, הוא אינו אלא תפרחת - מקבץ של פרחים רבים וזעירים, 5 עד 300 ויותר, לעיתים נדירות רק אחד (למשל קיפודן), שיושבים (ללא עוקץ) על מצעית משותפת. מקבץ זה קרוי קרקפת. הקרקפת דומה לפעמים לפרח בעל גביע וכותרת. הקרקפות (התפרחות) בלתי מסוימות, כלומר הפרחים הבוגרים בהיקף והצעירים במרכז ובהתאם פריחתם הוא מהדּוּר החיצוני אל הדור הפנימי ביותר. הקרקפות יושבות או כל אחת נישאת על עוקץ; הקרקפות נישאות בודד על עמוד התפרחת או בדרך כלל צורת ההסתעפות שלהן היא מְסֻיֶּמֶת (הקרקפת מסיימת את הציר הראשי וקרקפת צדדית ממשיכים לצמוח מתחתיה), לעיתים נדירות צורת ההסתעפות היא בלתי מסוימת.

המצעית (הקרקעית), שעליה יושבים הפרחים הזעירים, שטוחה או קמורה או קעורה, ייתכן שפניה יהיו חשופים או מכוסים מוצים (קשקשים מוארכים) או שערות או זיפים, על פי רוב פני המצעית חלקים או לפעמים הם עשויים כעין חלת דבש[3].

הקרקפת מרובת הפרחים עטופה בדרך כלל בבסיסה בדור אחד או יותר בחפים היוצרים יחד מעטפת.

הפרחים מלווים לעיתים קרובות בחפיות על פני המצעית.

הגביע של פרחי הכותרת הפרח חסרים או אינם מפותחים או על פי רוב מצויים במקומו בראש השחלה שערות, זיפים, או מוצים (קשקשים מוארכים), או בצורת נזר או אוזנית. וכך הוא משמש מכשיר להפצת הפרי.

הגביע של פרחי הכותרת חסרים או אינם מפותחים.

עלי הכותרת מאוחים. שתי צורות לפרחי התפרחת: צורה צינורית (פרחים צינוריים) וצורה לשונית ( פרחים לשוניים). יש קרקפות שכל פרחיהן צינוריים בלבד או לשוניים בלבד, ויש כאלה שבהם הפרחים המרכזיים (הפנימיים) צינוריים ובעלי 3 אונות וההיקפיים (החיצוניים) לשוניים ובעלי 3 אונות[6][7]. הפרח הצינורי כותרתו נכונה על פי רוב, מאוחת עלים לצינור, ומסתיימת ב-4 או 5 אונות (שיניים), לעיתים רחוקות 2 או 3  אונות. הפרח הלשוני אינו נכון, כותרתו בעל צינור קצר המסתיים בלשון ארוכה (מעין רצועה) ששפתה על פי רוב בעלת 5 שיניים[3].

הפרחים של הקרקפת הם על פי רוב דו-מיניים (מכילים אבקנים ושחלה), או חלק מהם דו-מיניים וחלק נקביים או בעלי אבקנים מתפקדים (השחלה אינה מתפקדת ואינה פורשת את האונות) או פרחים עקרים.

האבקנים 5, ניצבים במסורג לעלי הכותרת[8]. הזירים על פי רוב מפורדים, המאבקים מאוחים על פי רוב לצינור ויוצרים צינור סביב עמוד השחלה (צינור המאבקים) והם נפתחים כלפי פנים. כל מאבק מסתיים בתוספת בולטת של קונקטיב[7].

השחלה תחתית, בת שני עלי שחלה, מגורה אחת, ביצית הפוכה אחת, אַנְאַטְרוֹפִּית (Anatropous) – הקודקוד של גוף הביצית מופנה אחורה בכיוון לבסיס העוקץ שלו. עמוד השחלה אחד שמסתיים על פי רוב בשתי צלקות (אונות) ארוכות. נביטת גרגרי האבקה נעשה באזור העליון והפנימי במקום ששתי האונות נפרדות זו מזו. עמוד שחלה אחד בכל סוגי הפרחים מוקפת בבסיסה בצופן.

הצופן ברוב המינים המואבקים על ידי חרקים ממשפחת המורכבים (כגון, חמנית, סביון, ציפורני חתול) נמצא רק על בסיס עמוד השחלה[9]. במשפחת הסוככיים משותף הצופן לבסיס עמוד השחלה ולכנית.

הפרי הוא זירעון חד-זרעי (cypsela, achene) יבש בעל קליפה עבה יחסית וקשיחה, שעיר או חלק, ואצל רוב המינים מצויה בראש הזירעון ציצית של שערות או זיפים מנוצים או פשוטים, כתר ועוד הממלאת תפקיד בהפצת הזירעונים. ציצית זו צומחת על פי רוב מתוך התאים האפידרמליים של ראש הזירעון והוא אינה מגיעה למלוא ההתפתחות אלא לאחר שהבשיל הזירעון. אצל מינים רבים נישאת הציצית על מקור ארוך ועשויה דור אחד או יותר של שערות פשוטים או מנוצים. מינים רבים מאוד של משפחה זו מכילים שני מיני זירעונים. זירעונים בעלי ציצית או זירעונים נטולי ציצית.

הזירעון החד-זרעי מתפתחת משחלה תחתית, והרי היא עטופה גם ברקמות אחרות של הפרי, נוסף לדופן השחלה. פרי זה הוא בעצם פרי מדומה[9]. הזרע חסר אנדוספרם בעל מעטה אחד. בעת ההבשלה מתערה קליפתו על פי רוב בקליפת הפרי[10][3]. הצלקת בקליפת הזרע במקום שהיה החיבור של הזרע למצעית מכונה טבורית (hilum). העוברים ישרים.

 
חמנייה
 
ניסנית דו-קרנית, צמח ממשפחת המורכבים
 
הפרח Gazania Cultivars
 
Taraxacum officinale
 
Centaurea montana
 
Gerbera jamesonii

המורפולוגיה של האיברים הלא מיניים

עריכה

המשפחה מקיפה צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים, רב-שנתיים או בני-שיח, שיחים, מטפסים או עצים.

השורשים הם על פי רוב שיפודיים (שורש יחיד ההולך ומתחדד כלפי מטה, מסתעף לצדדים) ולעיתים רחוקות ציצת שורשים (צרור שורשים סיביים שדומים זה לזה בצורתם ובגודלם, וכולם יוצאים מבסיס הגבעול).ציצה של שורשים מעובים משמשים לאחסנת חומרי תשמורת.

הגבעולים בדרך כלל זקופים, לפעמים משתרעים עד מזדקפים (הגבעולים תת-קרקעיים לפעמים גבעולים מעוצים או קנה שורש ולפעמים מעובים).

העלים על פי רוב מסורגים או נגדיים, לפעמים מרוכזים בבסיס הצמח (שושנת), לעיתים נדירות בדּוּרִים; לעיתים רחוקות הלוואים קיימים, בדרך כלל בעלי פטוטרת, לפעמים יושבים, לפעמים בסיסיהם סורחים על פני הגבעול או לופתים את הגבעול.

הטרפים פשוטים (תמימים, משוננים, או שסועים לאונות פעם או פעמיים, כשהמפרצים מגיעים עד לרבע מרוחבו של העלה או הטרף בצורת כף היד, בעלת אונות עם מפרצים  מגעים עד מחצית הדרך לעבר הפטוטרת) או לעיתים נדירות מורכבים.

אנטומיה

עריכה

מלבד המבנים של איברי הצמח, ישנם מבנים אנטומיים דומים למינים של משפחת המורכבים.

אצל רוב הסוגים הנמנים עם בת משפחת הלשוניים עוברים ברקמת השיפה צינורות מוהל חלב חד-תאים הנוצרים על ידי היעלמותן של מחיצות רוחב בין שורות התאים הערוכים לאורך. שורות אלו הם על פי רוב מסועפים[3][9].

השמנים אתריים מכילים ססקוויטרפנים, ואינם מכילים אירידואידים. בצמחים מסוימים ממשפחת המורכבים והפעמונתיים מצוי האינולין הוא רב-סוכר המצוי כחומר אחסון, בניגוד לעמילן הוא מצוי רק בתמיסה.

החללים הבין תאיים של ביבי ההפרשה של המורכבים מוארכים והם מתפתחים באופן סכיזוגני, על ידי התמוססת המחיצה בין התאים ולא תאים שלמים[9].

הזירעון הוא פרי חד-זרעי המתפתחת משחלה תחתית והרי שהיא עטופה גם ברקמות של הפרח, בנוסף לדופן השחלה. הזירעון הוא בעצם פרי מדומה[9].

האבקה

עריכה

מרבית המינים במשפחת המורכבים הם מואבקי חרקים ומיעוטם מואבקי רוח (למשל לכיד ולענה). התפרחות מהוות יחידת האבקה גדולה המפתה את החרקים להיכנס לפרחיה באמצעות אבקה וצוף.

אצל כל מיני המורכבים מבשלים תחילה האבקנים ומשחררים את האבקה הרבה זמן לפני שהוכשרה הצלקת לקלוט אבקה. מנגנון זה, שבה האבקנים מבשילים לפני השחלה המכונה פרוטאנדריה, הוא מקרה פרטי של הפרדה בזמן בין חיוניות האבקנים בפרחים דו-מיניים לבין חיוניות השחלה והצלקות. בשלב הזכרי האבקה נושרת מלשכות המאבקים אל תוך צינור המאבקים ונערמת בתוכו על גבי עמוד השחלה. האבקה נדבקת לטבעת הזיפים שמכסים את עמוד השחלה מסביב. בזמן זה ניצבות הצלקות, צמודות זו לזו בתחתית צינור המאבקים. אחר כך, עדיין בשלב הזכר, האבקה נדחפת על ידי עמוד השחלה, שמתארך ומתארך, והיא מועלת אל מחוץ לצינור לפי הכותרת ונערמת לגוש גדול וזמין לחרקים למיניהם שמסיעים בנקל את האבקה ברגליהם או בחלקי הפה לפרחים אחרים באותה קרקפת או בקרקפת אחרת, בה הספיקו כבר הצלקות להיפתח. בשלב זה הצלקות עדיין צמודות ושטח הקליטה שלהן אינו מגולה. לאחר שהוסע גוש האבקה מעל פי הפרח מוסיף עוד עמוד השחלה לצמוח מעט עד שהוא מפשק את צלקותיו וחושף על ידי כך את השטח הפנימי של הצלקות, אותו צד שהוא בלבד מוכשר לקלוט את האבקה ולהנביט אותה. כאשר שתי האונות מתפשקות ונביטת גרגרי האבקה נעשה באזור הפנימי במקום ששתי האונות נפרדות זו מזו, נחשב לשלב הנקבי[3][10].

מנגנון ההפרדה בזמן, שתואר למעלה הוא התאמה למניעה או להפחתה של האבקה עצמית בפרחים הדו-מיניים בקרקפת. חרף ההתאמות להאבקה הדדית, ידועים מקרים רבים של האבקה עצמית ספונטנית, ונפוצה האבקת שכנים בין פרחים בני גילים שונים באותה תפרחת. לא כל הפרחים נפתחים בו זמנית, והפריחה מתרחשת מהדור החיצוני כלפי פנים, כאשר הדור הפנימי ביותר נפתח מגיע שלב הקמילה.

סוגי בר נפוצים ולא נפוצים (רשימה חלקית)

עריכה
  1. אֶזְנָב מָצוּי (Urospermum picroides) - מין יחיד בסוגו בישראל. ראו ערך מורחב.
  2. כּוֹנְדְּרִילָה סַמְרָנִית (Chondrilla juncea)  - מין יחיד בסוגו בישראל. ראו ערך מורחב.
  3. בַּרְקָן סוּרִי (Notobasis syriaca) - מין יחיד בסוגו בעולם. ראו ערך מורחב.
  4. זקן-תיש (Tragopogon) - ראו ערך מורחב.
  5. מרור (Sonchus) - ראו ערך מורחב.
  6. ניסנית (Crepis) - ראו ערך מורחב.
  7. סביון (Senecio) - ראו ערך מורחב.
  8. שינן (Taraxacum) הוא סוג זה כולל שני מיני 2,487 מינים מתוכם שני מינים רב-שנתיים הגדלים בר בישראל: שינן עב-שורש המצוי באזורים גבוהים בהרי ישראל, ושינן סורי הגדל בחרמון, ובנוסף מין זר ונדיר מאוד - שינן רפואי. להרחבה ראו שינן עב-שורש.

מינים בעלי ערך לאדם

עריכה

מספר מינים של מורכבים הם בעלי ערך לאדם. ברשימה זו מינים שבהם נעשה שימוש נרחב. במינים רבים אחרים נעשה שימוש מצומצם יותר, במיוחד באזורים הטרופיים, כמזון וכתרופות טבעוניות, שיעילותן ובטיחותן לא הוכחו מדעית.

שמנים

עריכה

מזון

עריכה

נוי

עריכה

צמחי מרפא

עריכה

תעשייה

עריכה

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מורכבים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Asteraceae Bercht. & J.Presl, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏20-4-2024
  2. ^ Asteraceae Giseke, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, שנייה, תל אביב: עם עובד בע"מ, 1982, עמ' 555-73
  4. ^ משפחת המורכבים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏20-4-2024
  5. ^ משפחת המורכבים, באתר צמח השדה, ‏20-4-2024
  6. ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 435-7
  7. ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 58, 661
  8. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 442
  9. ^ 1 2 3 4 5 א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 104, 178, 531, 562
  10. ^ 1 2 עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 129-130
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מורכבים&oldid=39717227"