ממשלה צרה
בישראל ובמשטרים דמוקרטיים פרלמנטריים אחרים, ממשלה צרה היא כינוי לממשלה שיש לה רוב קטן יחסית בפרלמנט (או שהרוב המתנגד לה איננו מסוגל להפילה), ואשר מתמודדת מול אופוזיציה גדולה. ממשלה צרה נחשבת לדגם מועדף במשטרים פרלמנטריים, ובלבד שהרוב שממנו נהנית הממשלה מספיק לה כדי להעביר את רוב הצעות החוק הממשלתיות, וכדי לדחות הצעות אי-אמון בלי לשנות את הרכבה או את מדיניותה בצורה משמעותית.
ממשלה צרה עשויה להיות מורכבת מנציגי מפלגה גדולה אחת, או מספר מפלגות שלהן אידאולוגיה דומה, ואשר קשורות ביניהן בהסכמים קואליציוניים.
שני יתרונות מרכזיים יש לדגם הממשלה הצרה:
- קל לגבש מדיניות עקבית ולבצע אותה, שכן לחברי הממשלה יש אידאולוגיה יחסית משותפת.
- האופוזיציה הגדולה יכולה לנהל פיקוח יעיל ואינטנסיבי על פעילות הממשלה. אם הרוב שיש לממשלה גדול דיו, אין בפיקוח הזה כדי לערער את יציבות השלטון.
דגם הממשלה הצרה קורס אם הרוב של הממשלה בפרלמנט קטן מדי או איננו קיים כלל (במקרה האחרון הממשלה מכונה ממשלת מיעוט). במצב כזה הממשלה אינה מסוגלת להעביר הצעות חוק (במיוחד את תקציב המדינה), ולכן אינה מסוגלת לממש את מדיניותה. כמו כן, כדי להתקיים, צריכה הממשלה לדאוג לשמור על כל תומכיה בפרלמנט, דבר המגדיל את כושר המיקוח שלהם, ולפעמים אף פותח פתח לשחיתות.