אופוזיציה
אוֹפּוֹזִיצְיָה (בעברית: נֶגְדָּה[1]) במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציה היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה (בעברית: יַחְדָּה[1]), כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.
מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ולנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט.
בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה.
בישראל
עריכהבכנסת, כבכל גוף פרלמנטרי, מתקיימת אופוזיציה (נֶגְדָּה) שמונה את סיעות הכנסת שבחרו שלא להשתתף בקואליציה. נהוג להעניק לסיעות האופוזיציה את ראשות מספר ועדות הכנסת, מספר שהשתנה בין כנסות שונות,[2] וב־2008 נקבע בתקנון הכנסת כי ראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה תמסר רק לאופוזיציה.[3]
בישראל לא הוגדר מעמד רשמי לראש האופוזיציה עד לשנת 2000, שבה נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה.
ברשויות המקומיות בישראל קיימת אופוזיציה גם כן, ונקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית.[4]
הממשלה | הוקמה בכנסת
חדשה |
בכנסת | הערות |
---|---|---|---|
הממשלה הזמנית | כן |
|
מועצת המדינה הזמנית הייתה הסמכות המחוקקת
וגודלה 37. |
הממשלה הראשונה | כן |
|
|
הממשלה השנייה | לא | ||
הממשלה השלישית | כן |
|
|
הממשלה הרביעית | לא |
|
|
הממשלה החמישית | לא |
|
|
הממשלה השישית | לא |
|
|
הממשלה השביעית | כן |
|
|
הממשלה השמינית | לא | ||
הממשלה התשיעית | כן |
|
|
הממשלה העשירית | כן |
|
|
הממשלה האחת עשרה | לא | ||
הממשלה השתים עשרה | לא |
|
|
הממשלה השלוש עשרה | כן |
|
הקאליציה הורחבה ל-111 בעת הקמת ממשלת הליכוד הלאומי
והפכה לרחבה ביותר שקמה בישראל. בהתאמה, האופוזיציה צומצמה ל-9 בעת הקמת ממשלת הליכוד הלאומי והפכה לקטנה ביותר שהייתה בישראל |
הממשלה הארבע עשרה | לא |
|
ממשלת הליכוד הלאומי |
הממשלה החמש עשרה | כן |
|
הקואליציה קטנה ל-72 לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי.
האופוזיציה גדלה ל-48
|
הממשלה השש עשרה | כן |
|
|
הממשלה השבע עשרה | לא |
|
|
הממשלה השמונה עשרה | כן |
|
בפעם הראשונה, הליכוד היה מפלגת השלטון
ומפא"י הייתה באופוזיציה. |
הממשלה התשע עשרה | כן |
|
|
הממשלה העשרים | לא | ||
הממשלה העשרים ואחת | כן |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה העשרים ושתיים | לא |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה העשרים ושלוש | כן |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה העשרים וארבע | לא |
|
החלה כקואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ
של מולדת. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואליציה. בהמשך מולדת הצטרפה לקואליציה ונוצר רוב של חברי כנסת שישבו בקואליציה.
|
הממשלה העשרים וחמש | כן |
|
הפכה בהמשך לקואליציית מיעוט עם תמיכה
מבחוץ של חד"ש ומד"ע. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה |
הממשלה העשרים ושש | לא |
|
קואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע.
כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה. בהמשך הורחבה ל-60. |
הממשלה העשרים ושבע | כן |
|
|
הממשלה העשרים ושמונה | כן |
|
|
הממשלה העשרים ותשע | לא |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה השלושים | כן |
|
|
הממשלה השלושים ואחת | כן |
|
בפעם הראשונה, מפלגת השלטון הייתה מפלגת קדימה |
הממשלה השלושים ושתיים | כן |
|
בשלהי הקואליציה הוקמה ממשלת אחדות לאומית עם קדימה,
שהתפרקה אחרי חודשיים. |
הממשלה השלושים ושלוש | כן |
|
|
הממשלה השלושים וארבע | כן |
|
במהלך המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022), איבדה את הרוב.
לא הוגדרה "רשמית" אופוזיציה או קואליציה כי לא הוקמה ממשלה חדשה ולא מונו יו"ר |
הממשלה השלושים וחמש | כן |
|
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית.
הוקמה אחרי פירוק כחול לבן וסיעות אחרות. בתוכה, היו שני גושים וגודלם היה 54 ו-19. |
הממשלה השלושים ושש | כן |
|
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית.
בתוכה, היו שני גושים וגודלם היה 45 ו-12. 4 לא היו חלק מהגושים. |
הממשלה השלושים ושבע | כן |
|
לקריאה נוספת
עריכה- יגאל מרזל, המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית, משפטים לח 217, 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 תחדיש במילון שימוש כללי (תשס"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ האם רוב הקואליציות השאירו לאופוזיציה רק שתי ועדות כנסת?, באתר גלובס, 11 במאי 2020
- ^ אוריאנה אלמסי ואהוד בקר, השתייכות יושבי-ראש הוועדות הקבועות של הכנסת לקואליציה ולאופוזיציה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 6 במאי 2020
- ^ סעיף 150א לפקודת העיריות