מנגרובים
מנגרובים הוא שמה של קבוצה פרפילטית הכוללת מספר מיני צמחים ממספר משפחות שונות שהמשותף להם הוא היותם עצים ושיחים הגדלים במי ים או במים מליחים לאורך חופים. המנגרובים גדלים באקלים טרופי או סובטרופי, בין קווי הרוחב 30° צפון ו-30° דרום.



יערות המנגרובים הם מערכת אקולוגית ייחודית, היושבת על התפר שבין הים והיבשה. המנגרובים יוצרים חורשות צפופות של שורשים וענפים, וסביבתם מהווה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים, כגון תנין הים וסרטנים. הם גדלים בדרך כלל בחופים רדודים, בביצות מלחה או בשפכי נהרות.
המנגרובים נמנים עם מספר משפחות צמחים, כשהבולטת בהם היא Rhizophoraceae (מסדרת המלפיגאים). קיימים כ-110 מינים, מתוכם רק 54 הם מנגרובים אמיתיים, החיים רק בחורשות מנגרובים.
בישראל לא קיימת צמחיית מנגרובים, אך בראס מוחמד שבחצי האי סיני, ובמיוחד בנבק שמצפון לשארם א-שייח', קיימות חורשות של המין אביסניה ימית (Avicennia marina).
ניתן לראות במנגרובים דוגמה לאבולוציה מתכנסת, שכן מינים שונים ממשפחות שונות אימצו טקטיקות הישרדות דומות באקלים דומה.
פיזיולוגיה של הצמחעריכה
המנגרובים הם צמחים בעלי תכונות ייחודיות, המאפשרות להם את הגדילה בסביבתם הטבעית: יכולתם להתקיים בסביבה מלוחה, דלת חמצן השרויה בקרינה שמשית חזקה במרבית ימי השנה.
המנגרובים פיתחו פתרונות להתמודדות עם הסביבה העוינת:
- מים מלוחים: יכולתם לשרוד במי ים מלוחים נובעת ממנגנונים לסילוק המלח. בשורשיהם קיימות ממברנות מיוחדות המסננות את מי המלח. בסוגים מסוימים (מנגרובים אפורים) קיימות בעלים בלוטות המפרישות מלח. מינים אחרים אוגרים את עודפי המלח בעלים ומשירים אותם בבוא העת.
- סביבה דלת חמצן: חלק מהשורשים הם שורשי אוויר, הנחשפים במהלך שפל ומספקים חמצן. שורשים אלה נראים כמו קשים, המזדקרים לגובה של בין 30 סנטימטרים ל-3 מטרים. לפיכך המנגרובים משגשגים באזורים שבהם הגאות והשפל משמעותיים. שורשים אחרים משמשים להזנה.
אקולוגיהעריכה
הגנה בעת צונאמיעריכה
נמצא, כי חופים שבהם גדלו חורשות מנגרובים היו מוגנים יותר מפגיעות גלי צונאמי. הם ידועים גם כמגינים על החופים באזור גדילתם מפני בליה.
-
גבישי מלח המופרש מעלה ירוק של מנגרוב
-
יער המנגרובים מעל ומתחת למי הים
קישורים חיצונייםעריכה
- מנגרובים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)