מסגור (תקשורת)

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מִסְגוּר (framing) בתקשורת הוא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת ההמוניים מעצבים בעיות ציבוריות עבור הקהל, ובצורה זו משפיעה על הבנת הסוגיות הללו והערכתן על ידי הקהל.

טכניקת המסגור כוללת שימוש בסטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, הדגשת הסטיגמות והטרגדיות, התעלמות מסתירות פנימיות ועוד.

חוקר התרבות טוד גייטלין מסיק[1] שהמסגור עוזר לעיתונאים להתמודד עם כמויות מידע רבות באופן מהיר יותר. המסגור מנחה את הקהל כיצד להגיב על התכנים הרצויים המוצגים באמצעי התקשורת. המידע המועבר לציבור לעולם לא יהיה נייטרלי. התקשורת מכוונת את הקהל לראות את המצב הקיים מנקודת מבט מסוימת. המסגור אף יכול לקבוע את האופן שבו האזרחים יחליטו על עמדותיהם הפוליטיות.

מהו מסגור?עריכה

כל סיפור, כל אירוע, כל נושא מורכב מאינספור פרטים. אין יכולת להשיג את כל הפרטים, לכל סיפור יש כמה זוויות ראייה, כמה אפשרויות מיון, אפשרויות ניתוח, אפשרויות ודגשים שונים. עצם הבחירה בזווית ראייה אחת ולא באחרת היא בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מתצפת העיתונאי על המציאות או על מראה עיניו ומדווח. ניתן לעשות מסגור לכל נושא, ובכך בעקיפין לקבוע מה נחשוב עליו. מסגור הוא דרך שממסגרת תופעה כלשהי לצורת התבוננות מסוימת, או לנקודת תצפית מסוימת שממנה מספרים את הסיפור, ובכך הם סוגרים דרכים מסוימת להסתכלות.

לדוגמה: קבוצה של מיידי אבנים – במקרה אחד יש קבוצה יש ילדים פלסטינים שמשליכים אבנים על מכוניות שחולפות בכבישי יהודה ושומרון. במקרה השני, חרדים שמשליכים אבנים על מכוניות בכביש בר-אילן בשבת. בשני המקרים האירוע מוסגר כסוג של הפרת סדר. יידוי האבנים על ידי הפלסטינים נתפס כפחות לגיטימי, כחלק מהאינתיפאדה, כפורעי חוק, מחבלים פוטנציאלים. גם אמצעי התקשורת הפלסטינים יכולים למסגר אותם כלוחמי חופש, שנלחמים למען החירות וכו'. אותו מקרה יכול להיות ממוסגר בצורה אחרת – כל גורם ימסגר את האירוע בהתאם לאידאולוגיה ולמסגרת שלו.

קיימת הבחנה בין שני סוגי מסגרות:

  1. מסגרות מדיה/תקשורת – מתייחסות למוען (כתב, עורך). גם המוען זקוק למסגרת כדי להבהיר את האירוע המסוים, כדי להעניק משמעות מסוימת לאירוע. המסגרת היא כלי שמייעל את העבודה של העיתונאי, היא מאפשרת לעיתונאים לסווג ולזהות מידע בצורה מועילה ויעילה, להכניס את המידע למסגרות שניתן יהיה להעביר באופן אפקטיבי לנמענים.
  2. מסגרות של ציבור – מתייחסות לנמענים. גם הנמענים זקוקים למסגרות כדי להבין את האירוע, להעניק משמעות לאירועים. ההבנה מושפעת מהמטען התרבותי, מהקשרים מוכרים, שאדם מבין ללא מילים, רק על פי תיעוד חזותי של הסיטואציה.

באמצעות מסגור, הסיקור התקשורתי מעביר לציבור מידע שהוא לא רק מידע גולמי, אלא הוא לוקח את חומר הגלם, אורז אותו בעטיפה אידאולוגית ורק אז מעביר אותו לנמענים.

ישנם מספר מרכיבים המשפיעים על אופי המסגור:

  • ערכים ונורמות חברתיים.
  • אילוצים ארגוניים – כחלק מגוף תקשורתי מסוים, בהתאם לאותו ערוץ. עיתונאים אינם עובדים כעצמאים בשטח והם מחויבים לאופי של הארגון שבו הם עובדים. הדבר יכול להתבטא גם דברים טכניים כמו דד ליין וכדומה.
  • נוהלי עבודה עיתונאים – קשורים לאתוס העיתונאי, לצורך לאזן את הצדדים השונים המסוקרים בכתבה.
  • אוריינטציה פוליטית/ אידאולוגית של העיתונאי – המטען האישי של העיתונאי שמושפע מדברים שונים.

מסגרות קובעות לאנשים למה לשים לב בסיקור התקשורתי, כיצד להבין וכיצד לזכור את הבעיה והאירוע, איך להעריך את הפתרונות לבעיה. המסגרת עושה סלקציה, מושכת את תשומת הלב לחלק אחד של המציאות ומסיטה את תשומת הלב מהיבטים אחרים של המציאות. דברים שהמסגרת אינה כוללת (מה שהתקשורת התעלמה ממנו) הם בעלי השפעה פחותה ממה שכן מופיע במסגרת. ניתן לכוון את הדעה הציבורית בכל נושא, בהתאם לשימוש במסגרת זו או אחרת.

הבחנה נוספת במסגור שרלוונטית בעיקר לז'אנר החדשותי בטלוויזיה היא מסגרת האירוע, המציגה את הנושא על ידי אירוע בודד תוך הצגת דוגמאות ספציפיות. במקרה זה קל ונוח להשתמש באמצעים חזותיים ועל-כן זה סוג הרווח בטלוויזיה. לדוגמה, כדי להציג מקרה של עוני, אנו נתמקד במשפחה מסוימת ולא בנושא הכללי של עוני. לקיחת תופעה והסתכלות עליה ברמת המיקרו תוך שימוש באמצעים חזותיים (צילום המקרר הריק, בית תמחוי וכו').

המסגרת הנושאית – עיסוק במאקרו, הצגה כללית ומופשטת של נושאים חברתיים. ההתמקדות היא ברקע, נתונים, פרשנויות, הצעות לפתרונות. זה מסגור שפחות נפוץ בטלוויזיה ויותר נפוץ בעיתונות, קשה להפיק אותו בצורה הוויזואלית. לדוגמה, במקרה של העוני העיסוק יהיה סביב התופעה, נתונים כללים ויבשים, מומחים שונים ופרשנויות.

במסורת זו יש השפעה לתפיסה של השפעה חזקה של המסגרת, אבל אופי ההשפעה נתפס אחרת. הנמען אומנם פעיל וסלקטיבי, אבל הוא מושפע מסביבת התקשורת.

יש בעיקר שלושה דברים שמאפשרים להתנגד למסגור:

  • התקשורת מציגה בדרך כלל מספר מסגרות לכל אירוע או נושא. לכל עיתונאי דעות ועמדות שונות, שייכים לגופים תקשורתיים שונים וכו'.
  • מידת ההיכרות האישית של הנמען עם הנושא.
  • ישנם חלקים בציבור שמגלים יכולת קריאה מתנגדת או ביקורתית. תלוי במידה רבה ברקע שלהם, במידת ההשכלה שלהם וביכולת הביקורת שלהם.

בדרך כלל, רוב העיתונאים מודעים לכך שהם ממסגרים אירועים וליכולת לכוח שנתון בידיהם. לפי תפיסה זו, המסגור אינו נובע ממניעים מניפולטיביים, מכוונת זדון להניע את הנמען, אלא העיתונאי חייב לבחור בתבנית ובמסגרת מסוימת, העיתונאי חייב להסביר את הסיפור בצורה מסוימת ומעניינת.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק רועה ועקיבא כהן, 1999. אחד הימים היותר עקובים מדם: ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה. בתוך: דן כספי ויחיאל לימור (עורכים). אמצעי תקשורת ההמונים בישראל: מקראה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 463-476.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Gitlin, T. (1980).The Whole World Is Watching. Berkeley: University of California.