מספיאנית
מספיאנית, או יאפיגיאנית היא שפה פלאו-בלקנית (אנ') הודו-אירופאית נכחדת בדרום מזרח חצי האי האפניני, שבעבר דוברה בסלנטו על ידי עמי היאפיגיאנים (אנ') של האזור: הקלברי והסלנטיני (הידועים ביחד כמספיאנים), הפאוסטיאנים (אנ') והדאוני (אנ').[1][2] מספיאנית הייתה השפה הקדם-רומית, הלא איטלית, של אפוליה. היא נשמרה בכ-600 כתובות שנכתבו באלפבית שמקורו בדגם יווני מערבי ומתוארכים מאמצע המאה ה-6 לפנה"ס עד לסוף המאה ה-2 לפנה"ס, אז היא נכחדה בעקבות הכיבוש הרומי של האזור.[3]
 | |
| מדינות |
 איטליה |
|---|---|
| אזורים |
 אפוליה |
| כתב | אלפבית מספיאני |
| משפחה | שפות הודו-אירופיות |
| לאום | המספיאנים |
| קוד ISO 639-3 |
cms  |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
אלפבית
עריכההאלפבית המספיאני הוא עיבוד של האלפביתים היווניים ("אדומים") המערביים (אנ'), במיוחד הגרסה הלאקונית-טרנטינית.[4] הכתובות המספיאניות בפועל מאושרות מהמאה ה-6 לפנה"ס ואילך, בעוד שהתיעוד האפיגרפי הפואסטיאני והדאוני (נכתב בגרסה מקומית של האלפבית היווני ולא בכתב המספיאני הישן יותר) מתחיל רק במאה ה-4 לפנה"ס.
| האות המספיאנית | האות היוונית המזרחית | שם האות | ערך פונטי |
|---|---|---|---|
|
|
אלפא | /a/ |
|
|
בטא | /b/ |
|
|
גמא | /g/ |
|
|
דלתא | /d/ |
|
|
אפסילון | /e/ |
|
|
דיגמא | /v/ |
|
|
זטא | /z/, /dz/, /dš/ |
|
|
אטא | /h/ |
|
|
הטא | /h/ |
|
|
תטא | /θ/ |
|
|
יוטא | /i/ |
|
|
קפא | /k/ |
|
|
למדא | /l/ |
|
|
מו | /m/ |
|
|
נו | /n/ |
|
|
קסי | /š/ |
|
|
אומיקרון | /o/, /u/ |
|
|
פי | /p/ |
|
|
קופא | /k/ (אחרי /o/) |
|
|
רו | /r/ |
|
|
סיגמא | /s/ |
|
|
טאו | /t/ |
|
 
|
כי | /kʰ/ > -h-, -y- (בין-קולית לפני /i/) |
|
- | - | /tʰ/ > /θ/ |
| מקורות | Simona Marchesini, Le lingue frammentarie dell'Italia antica: manuale per lo studio delle lingue preromane, 2009, עמ' 144-145, ISBN 978-88-203-4166-4, Joachim Matzinger, Einführung ins Messapische, 2014, עמ' 10-14, Carlo De Simone, Jared Klein, Brian Joseph, Matthias Fritz (ע), "Messapic", Handbook of Comparative and Historical Indo-European Linguistics, כרך 3, 2017, עמ' 1,839-1,844, ISBN 978-3-11-054243-1 | ||
| הערה | האותיות מסודרות בסדר כרונולוגי של הופעתן. כמה צורות אותיות יצאו מכלל שימוש והוחלפו בצורות חדשות (ראה Joachim Matzinger, Einführung ins Messapische, 2014, עמ' 10-14). | ||
הערות שוליים
עריכה- ^ Carlo De Simone, Jared Klein, Brian Joseph, Matthias Fritz (ע), "Messapic", Handbook of Comparative and Historical Indo-European Linguistics, כרך 3, 2017, עמ' 1,839, ISBN 978-3-11-054243-1
- ^ Alastair Small, The Italic People of Ancient Apulia: New Evidence from Pottery for Workshops, Markets, and Customs, Cambridge University: Cambridge University Press, 2014, עמ' 18, ISBN 978-1-139-99270-1
- ^ Joachim Matzinger, "Messapico e illirico", Idomeneo 9, University of Salento, 2015, עמ' 57 doi: 10.1285/i20380313v19p57
- ^ Jared Klein, Brian Joseph, Matthias Fritz (ע), "Messapic", Handbook of Comparative and Historical Indo-European Linguistics, כרך 3, 2017, עמ' 1,840, ISBN 978-3-11-054243-1