כי
כִֿי (אות גדולה: Χ, אות קטנה: χ) היא האות העשרים ושתיים באלפבית היווני.
Χ χ כי | |
---|---|
![]() | |
אלפבית יווני | |
Α α אלפא | Β β בטא |
Γ γ גמא | Δ δ דלתא |
Ε ε אפסילון | Ζ ζ זטא |
Η η אטא | Θ θ תטא |
Ι ι יוטא | Κ κ קפא |
Λ λ למדא | Μ μ מו |
Ν ν נו | Ξ ξ קסי |
Ο ο אומיקרון | Π π פאי |
Ρ ρ רו | Σ σ ς סיגמא |
Τ τ טאו | Υ υ אופסילון |
Φ φ פי | Χ χ כי |
Ψ ψ פסי | Ω ω אומגה |
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש | |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
ביוונית עתיקה נהגתה האות כצליל כּ מנושפת, [kʰ] (תעתיק לטיני: ch). ביוונית מודרנית ההגייה דומה לצליל האות כֿ רפה בעברית, אבל וילונית במקום ענבלית: [x] והתעתיק שלה יכול להיות גם ח.
התפתחות האות
עריכהרוב אותיות העיצורים באלפבית היווני הן אימוץ של האותיות הפיניקיות המייצגות עיצורים זהים או כמעט זהים. לאות Ξ ולשלוש האותיות שלפני Ω – Φ, Χ ו־Ψ (שאינן אימוץ של אות פיניקית) – היו ערכים שונים במקומות שונים. באלפביתים של כרתים, תרה, מלוס ואנפה (אנ') האות כי ושלוש האותיות הנוספות לא התקיימו כלל. באלפביתים של אובויה, בויוטיה, ארקדיה ולקוניה, Χ ייצגה ks, ואילו Ψ ייצגה kh. האלפביתים האטיים והיוניים התשמשו כולם ב־Χ לייצוג kh.[1]
האות התפתחה לאות הלטינית X, שמזכירה בצורתה כי גדולה (אם כי בניגוד לכי, האות X הקטנה זהה בצורתה לאות הגדולה), שהתפתחה גם מהאות היוונית קסי (ולהן אותו צליל), ולאות הקירילית Х.
שימושי האות χ
עריכההאות χ משמשת לסמל:
- בסטטיסטיקה את התפלגות כי בריבוע ואת מבחן כי בריבוע.
- בפיזיקה את הסוספטיביליות החשמלית או הסוספטיביליות המגנטית .
- בכימיה האות מסמלת שבר מולי.
- בספרות יווניות מייצגת האות את המספר 600.
- במתמטיקה פונקציה מציינת (אינדיקטור), באלגברה ליניארית מסמלת את הפולינום האופייני של אופרטור ליניארי או מטריצה. היא גם מסמנת את הפונקציה האופיינית בין שתי קבוצות, שמחזירה 1 אם האיבר שבקבוצה E בקבוצה A ואחרת, 0.
- יחד עם האות רו, האות כי מופיעה במונוגרמה הנוצרית כי רו.
- במשנה[2] מופיע שמשיחת מנחת רקיקין נעשתה בצורת האות כי.
- בתלמוד הבבלי נאמר לפי דעה אחת שאת הכהנים הגדולים מושחים במצחם "כמין כי", היינו בצורת האות כי היוונית[3].
- בפונטיקה (ענף בבלשנות) – במערכת הסמלים של IPA – האות מייצגת את המקבילה ל'ח' העברית.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Madadh Richey, "The Alphabet and its Legacy", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, p. 246, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17
- ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ו', משנה ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ב, עמוד א'