מעשה מביש
אחד מיסודות הטרגדיה היוונית
מעשה מביש (מיוונית עתיקה: ἁμαρτία) הידוע גם כמעשה זוועה הוא מונח ספרותי, שפותח על ידי אריסטו במהלך כתיבת ספרו פואטיקה. בטרגדיה הכוונה היא למעשה המחולל במישרין את החיזיון המרכזי במחזה[1], מעשים כמו בגידה, רצח, בעיקר של קרוב משפחה, ניאוף וגילוי עריות. על מנת לעמוד בהגדרתו כמעשה מביש, הכרחי שיהיה זה מעשה אובייקטיבי, כלומר לא כזה הנובע ממצב רוח סובייקטיבי, כלומר מנטייה סבילה של מזג ושל אופי. כדי להיות טרגי באמת, חייב המעשה המביש לייצג מעשה שכל אדם רגיל עלול לעשותו, מעשה המביע את הטבע האנושי היסודי או הנובע מגורלו היסודי של האדם. מכאן שעל פי תפיסה זו, מעשה מביש הוא בהכרח אוניברסלים, כלומר בעלי תוקף ומשמעות כלליים.
קישורים חיצוניים
עריכה- מעשה מביש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
