מקס דל ואיה

פוליטיקאי פנמי

מקס דל ואיהספרדית: Max del Valle Levy - Maduro,‏ 27 בפברואר 1911 - 20 בדצמבר 1979) היה נשיא פנמה במשך שבעה ימים בפברואר 1967 (8 - 15 בפברואר). היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה במדינה זו. היה סגן נשיא פנמה לפני כן ואחרי כן, במשך ארבע שנים סך הכל (1 באוקטובר 1964 - 30 בספטמבר 1968). דודו של הנשיא היהודי הפנמי השני אריק דל ואיה.

מקס דל ואיה
Max del Valle Levy - Maduro
לידה 27 בפברואר 1911
פנמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1979 (בגיל 68)
פנמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פנמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Republican Party עריכת הנתון בוויקינתונים
סגן נשיא פנמה
1 באוקטובר 19641 באוקטובר 1968
(4 שנים)
תחת נשיא פנמה מרקו האורליו רובלס
→ סרחיו גונזאלס רואיז
ראול אראנגו נבארו ←
נשיא פנמה
8 באפריל 196715 באפריל 1967
(8 ימים)
סגן נשיא פנמה ראול אראנגו נבארו
→ מרקו האורליו רובלס
מרקו האורליו רובלס ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

דל ואיה נולד ב-1911 למשפחה יהודית בפנמה סיטי בירת פנמה והיה יהודי מאמין, שאף היה רשום כמתפלל קבוע בבית הכנסת "קול שארית ישראל". יחד עם אחיינו אריק דל ואיה ויהודי שלישי בשם חוזה דומינדור בזן הוא הקים ב-1960 את המפלגה הרפובליקנית הפנמית השמרנית - Partido Republicano, PR, שנתמכה על ידי קהילת העסקים היהודית הקטנה של פנמה והייתה בעצם יורשתה של המפלגה הימנית שקדמה לה עוד משנת 1932, Liberal Renewal Party - PLR.

ב-1964 נבחר דל ואיה לסגן נשיא פנמה, תחת הנשיא מרקו אורליו רובלס, שנתמך על ידי המפלגה הרפובליקנית, למרות שלא השתייך לה. הבחירות היו דמוקרטיות לחלוטין, הבחירות הדמוקרטיות האחרונות בפנמה למשך כעשרים שנה. בחירות 1968 כבר היו מלוות בטענות מירמה וזיופים והצבא התערב אז לראשונה בתוצאותיהן והדיח את הנשיא שנבחר בהן. הצבא שלט במדינה בפועל, החל מאותה עת ועד הפלישה האמריקאית והפלת מנואל נורייגה בדצמבר 1989.

נשיא פנמה

עריכה

ב-1967, השנה השלישית לכהונת הצמד רובלס - דל ואיה הדיח הפרלמנט את הנשיא רובלס ומינה את דל ואיה סגנו, לנשיא המדינה. המינוי היה קצר מועד במיוחד, בשל התנגדות הצבא שהיה כבר אז הכוח החזק בפנמה. הגנרל בוליבר ולרינו מפקד המשמר הלאומי לחץ על הפרלמנט ורובלס הוחזר לתפקידו כעבור שבעה ימים ודל ואיה חזר למלא את תפקיד סגנו עד תום כהונת רובלס.

בנאום שנשא עם בחירתו לנשיאות פנמה, אמר דל ואיה - "מהיום יש בעולם שני נשיאים יהודים. נשיא מדינת ישראל, ואני"[1]. ולשגריר בריטניה בפנמה, ששמע את דבריו ואמר לו שגם לבריטניה היה את בנימין ד'יזרעאלי, אמר דל ואיה - "אבל ד'יזרעאלי היה ראש ממשלה ואילו אני נשיא".

דל ואיה נפטר ב-1979, בפנמה סיטי. אחיינו אריק דל ואיה נבחר לנשיאות המדינה באמצע שנות השמונים והיה הנשיא היהודי השני שלה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה