מרגיט טוסטורד

מרגיט (לימבודל) טוסטורדאנגלית: Tosterud (Limbodal) Margit;‏ 8 במרץ 19182007) הייתה מטפלת נורווגית, מחסידי אומות עולם על הצלת פעוט יהודי בתקופת שואת יהודי נורווגיה.

מרגיט טוסטורד
Tosterud Margit
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 במרץ 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2007 (בגיל 88 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אומנת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (6 בספטמבר 2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם מרגיט טוסטורד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

עריכה

טוסטורד עבדה כמטפלת וטיפלה בנרב, בנם הבכור של בני הזוג דוד ואידה ברמן, בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, בשנים 1939–1942.

דוד ברמן, אבי המשפחה, נאסר על ידי הגסטפו ב-1 באפריל 1942, ותוך זמן קצר נשלח למחנה גריני, מחוץ לאוסלו. דוד היה כלוא במחנה עד לקיץ אותה שנה. לאחר מכן נשלח עם יהודים אחרים למחנה עבודה בצפון נורווגיה. ב-18 במאי 1942, לאחר שדוד נתפס על ידי הגסטפו, ילדה אשתו, אידה באוסלו את בנם השני, אינגר ישראל. בנובמבר 1942 נשלח דוד חזרה לאוסלו, אולם ב-26 בנובמבר נשלח לאושוויץ, שם נספה, ככל הנראה, ב-22 בינואר 1943.

באוקטובר 1942 גילתה אידה, שאחד מהשכנים הלשין עליהם לשלטונות הנאצים, ולפיכך חיפשה מקום מסתור אצל מכרים נורווגים. בנובמבר 1942 התאפשר לאידה ובנה נרב להימלט לשוודיה, אך היה עליהם להשאיר את אינגר בן החצי שנה, מחשש שבכיו יסגיר את הנמלטים. באישון לילה לקחה אידה את אינגר לטוסטורד, שעבדה בפעוטון, וביקשה שתשמור על בנה עד שובה. טוסטורד הסכימה מיד, לאחר מכן קיבלה את רשותה של מנהלת הפעוטון, שלא ידעה על זהותו היהודית של אינגר.

טוסטורד טיפלה באינגר לבד בין נובמבר 1942 לאביב 1945.[1]

לאחר המלחמה

עריכה

לאחר המלחמה שבה אידה לנורווגיה, ולקחה את אינגר מטוסטורד, ובהמשך עברה להתגורר בשוודיה.

נפטרה בשנת 2007.[2]

הכרה והנצחה

עריכה

מרגיט הוכרזה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם ב-6 בספטמבר 2000, בגיל 82.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה