אוסלו

בירת נורווגיה

אוסלונורווגית: Oslo) היא עיר הבירה של נורווגיה.

אוסלו
Oslo
סמל אוסלו
סמל אוסלו
סמל אוסלו
דגל אוסלו
דגל אוסלו
דגל אוסלו
מדינה נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מחוז אוסלואוסלו אוסלו
ראש העיר פביאן סטאנג
מושל סטייאן ברגר רושלאן
תאריך ייסוד 1048
שטח 454.03 קמ"ר
גובה 23 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 709,037 (1 בינואר 2023)
 ‑ במטרופולין 1,442,318 (2013)
 ‑ צפיפות 1400 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 59°55′N 10°45′E / 59.91°N 10.75°E / 59.91; 10.75
אזור זמן UTC +1
http://www.oslo.kommune.no

לחצו כדי להקטין חזרה

סבאלברדיאן מאייןאסטפולוסטפולאוסלואקרסהוסטלמרק (מחוז)מזרח אגדרמערב אגדררוגלנדהורדלנדבוסקרודהדמרקאופלנד (נורווגיה)סון או פיורנהמרה ורומסדלטרנדלגנורדלנדטרומספינמרקאסטוניהלטביהדנמרקפינלנדשוודיהשוודיהרוסיה
(למפת אוסלו רגילה)
 
אוסלו
צילום העיר מאונייה המתקרבת לנמל
נמל אוסלו
מזרקה רבת סילונים באוסלו
אנדרטה לזכר יהודי נורווגיה שנרצחו בשואה. האנדרטה ממוקמת בגן סמוך לרציף באוסלו שבו הועלו מאות יהודים, בשני גירושים, לאוניות שהובילו אותם לגרמניה, ומשם, ברכבות, לאושוויץ

אוסלו היא העיר המאוכלסת ביותר במדינה – בעיר עצמה חיים כ-620,000 תושבים ובכלל המטרופולין חיים כ-1,450,000 תושבים (נכון לינואר 2013). אוסלו ממוקמת בדרום המדינה, ושטחה הכולל הוא 454 קמ"ר, מתוכם 115 קמ"ר שטחים בנויים (שבהם 22 קמ"ר של שטחים פתוחים) ו-7 קמ"ר שטחי חקלאות, מרבית שטח העיר מכוסה ביערות ובאגמים.

היסטוריה עריכה

אוסלו נוסדה בשנת 1048. העיר נחשבה לעיר הבירה של נורווגיה החל ממלכותו של המלך הוקון החמישי בין השנים 12991319, אשר היה המלך הראשון אשר גר בעיר מגורי קבע. הוא גם היה זה שהחל את הבנייה של מבצר אקשהוס. מאה שנה לאחר מכן נורווגיה הייתה החלק החלש יותר באוניה הפרסונלית עם דנמרק, ותפקידה של אוסלו הצטמצם להיות מרכז מנהלי מחוזי, בעוד המלכים גרו בקופנהגן. בזמן המגפה השחורה נפגעה אוסלו במידה הרבה ביותר מכל אזורי נורווגיה.

העיר המקורית נהרסה כליל במספר שריפות ענק, ורק לאחר השריפה הארבע עשרה במספר, בשנת 1624 כריסטיאן הרביעי מלך דנמרק (ונורווגיה) החליט לבנות מחדש את העיר במיקום חדש מול המפרץ, באזור שכבר היה מרכז סחר ותרבות ליד מבצר אקשהוס, והעניק לה את השם כריסטיאניה. בשנת 1814 כריסטיאניה נהפכה שוב לעיר הבירה הרשמית של נורווגיה, לאחר שהאיחוד עם דנמרק בוטל.

עד לשלהי המאה ה-19 הייתה אוסלו עיר קטנה שאוכלוסייתה לא עלתה על 100,000 איש. בתקופה זו הפך נמלה המצוין לנמל סחר חופשי, נמתחה באזור רשת טלגרף והחלה בניית מסילת רכבת מסועפת שחיברה את ההון התעשייתי שמקורו באוסלו עם אזורים קטנים, נידחים ולא מוכרים בנורווגיה כולה. במהלך המאה ה-19, נבנו בעיר מבנים חשובים רבים, ביניהם ארמון המלוכה (נבנה בין השנים 18251848), "סטורטינג" (הפרלמנט הנורווגי) (נבנה בין השנים 18611866), אוניברסיטת אוסלו, התיאטרון הלאומי ובניין הבורסה. בין האנשים המפורסמים אשר חיו באוסלו במאה התשע עשרה היו המחזאי הנריק איבסן וקנוט האמסון (זוכה פרס נובל לסיפרות). בשנת 1850 מספר תושבי כריסטיאניה עבר את מספר תושבי ברגן וכריסטיאנה הפכה לעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בנורווגיה. ב-1 בינואר 1925 שונה השם של העיר חזרה לשם המקורי - אוסלו.[1]

אקלים עריכה

אוסלו בעלת אקלים נוח יחסית. הטמפרטורות בקיץ גבוהות ונעות בין 20–23 מעלות צלזיוס במהלך היום ובין 11–15 מעלות צלזיוס במהלך הלילה. החורף לעומת זאת, מאופיין בטמפרטורה ממוצעת של 4- מעלות צלזיוס (בחודשים ינואר ופברואר). עקב מיקומה הצפוני של אוסלו, קיים הבדל גדול מאוד במספר שעות האור בין הקיץ לחורף. בחודשים יוני/יולי לאוסלו יש בממוצע 18 שעות אור ביממה ואילו בסוף דצמבר מספר זה נופל ל – 6 בלבד. כמות משקעי הגשם השנתית הממוצעת באוסלו היא 763 מילימטר.

גאוגרפיה עריכה

אוסלו שוכנת בצפון אוסלופיורד. הפיורד - לשון ים צרה וארוכה - ממוקם על נמל המשמש גשר טבעי בין שני המחוזות הגדולים בנורווגיה (וסטפלד ואוסטפלד - מעונם של המלכים הראשונים בנורווגיה), ובהם נמצא הריכוז הגבוה ביותר של אדמה חקלאית ושל תעשייה. פיורד זה נמצא מדרום לעיר, ומכל שאר הכיוונים מוקפת אוסלו בגבעות ירוקות ובהרים. ישנם 40 איים בתחומי העיר, הגדול מביניהם הוא מאלמיריה (0.56 קמ"ר), ואיים רבים נוספים סביב אוסלופיורד. לאוסלו 343 אגמים, הגדול מביניהם הוא מרידאלסוונט (3.91 קמ"ר). כמו כן זהו מקור עיקרי למי שתייה לחלקים גדולים מחלקה המערבי של אוסלו. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא קירקברגט בגובה 629 מטר. אף על פי שאוכלוסיית העיר קטנה בהשוואה לרוב ערי הבירה האירופאיות, היא פרושה על שטח אדמה גדול. גבולותיה מקיפים שטחים פתוחים ופארקים רבים עד כדי כך ששטחי יערות ואזורי מים מהווים כ-2/3 משטחה (כפול מאזורים עם בנייה עירונית).

טבע עריכה

אוסלו היא בעלת צמחייה עשירה (במונחים נורווגיים). קיימות לכך שתי סיבות טבעיות עיקריות. ראשית, אוסלו מאופיינת באקלים יחסית חמים ולכן הדבר מאפשר קיומם של זני צמחים "אוהבי חום". למעשה, אוסלו מהווה גבול צפוני למספר זני צמחים כאלו. שנית, אוסלו היא בעלת קרקע יחסית פורייה.

באזורים המיוערים של אוסלו ניתן למצוא אוכלוסיות של צבאים, מוס ובאזורי הבנייה העירונית ניתן למצוא גיריות, סנאים וקיפודים. בנחלים של אוסלו נמצאים בונים וסוגים רבים של חרקים התורמים להאבקה של זני צמחים ייחודיים. בנוסף, לעיתים ניתן לצפות בכלבי ים בפיורד.

תרבות עריכה

האדריכלות באוסלו היא באופן כללי סולידית, פשוטה וחדשה למדי.

מדי שנה בחודש מרץ נערכים בהומנקולן תחרויות הסקי הגדולות בעולם. תחרויות אלה מושכות תיירים רבים לשטחי העיר. בשנת 1952 נערכו משחקי החורף האולימפיים באוסלו.

אוסלו ידועה גם כעיר שיצאו ממנה אמנים רבים. אדוורד מונק התגורר בעיר ועם מותו תרם את אוסף עבודותיו לעירייה. זו מצידה הקימה את מוזיאון מונק שפתח את שעריו לציבור ב-1963. בסוף 2019 ייסגר בניין המוזיאון הקיים ובשנת 2020 עתיד לאכלס את משכנו החדש שיהיה אחד המוזיאונים הגדולים בעולם המוקדשים לאמן בודד. בפארק פרוגנר (האטרקציה הכי מתויירת בנורווגיה) מוצגים כ-200 פסלים מעשה ידי הפסל גוסטב ויגלנד. התזמורת הפילהרמונית של אוסלו פועלת בעיר מאז 1879.

ספורט עריכה

באצטדיון יולבאל (Ullevål) שבעיר משחקת קבוצת הכדורגל המקומית, ואלרנגה (Vålerenga) וכמו כן, מתקיימים בו משחקי גמר הגביע הנורווגי. בעיר משחקת גם קבוצת כדורגל נשים. בעיר משחקות גם קבוצות הוקי קרח וכדוריד.

העיר מארחת גם תחרויות בינלאומיות של סקי, ביאתלון, ואירחה את אולימפיאדת אוסלו (1952), את אליפות העולם באופני כביש לשנת 1993 ואת משחקי ליגת היהלום שהתקיימו באצטדיון ביסלט שבעיר.

בין מתקני הספורט ניתן לציין הולמנקולבאקן, מקפצת סקי מהוותיקות בעולם.

תחבורה עריכה

אוסלו בעלת אמצעי תחבורה ציבורית רבים: אוטובוסים, חשמליות, רכבת תחתית, סירות ורכבת עילית המקשרת את אוסלו לערים אחרות בנורווגיה, בשוודיה, הדנמרק ודרומה לשאר אירופה.

נורווגיה היא המדינה בעלת שיעור הרכבים החשמליים לנפש הגבוה בעולם. על כן, ברחבי העיר פזורות חניות רבות לרכבים חשמליים שמצוידות בעמדות הטענה.

אתרים עריכה

כמו כן אוסלו היא העיר היקרה ביותר בעולם, כך על פי דו"ח שערכה חטיבת ניהול העושר של בנק UBS השווייצרי (עדכון לשנת 2010). לשם השוואה תל אביב דורגה במקום ה-25 וניו יורק במקום ה-6.

ערים תאומות עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • כריסטיאן בקנר, 100 הערים הגדולות בהיסטוריה העולמית, הוצאת עופרים

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שוליים עריכה