מרגרט וילסון
מרגרט וילסון (באנגלית: Margaret Wilson; נולדה ב-20 במאי 1947), פוליטיקאית ניו זילנדית שכיהנה כיו"ר בית הנבחרים של ניו זילנד בשנים 2005–2008.
 | |
| מרגרט וילסון | |
| לידה |
20 במאי 1947 (בת 76) גיסבורן  |
|---|---|
| מדינה | ניו זילנד |
| השכלה |
אוניברסיטת אוקלנד |
| מפלגה |
מפלגת הלייבור של ניו זילנד |
| יו"ר בית הנבחרים של ניו זילנד | |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
חייה עריכה
וילסון נולדה בגיסבורן שבניו זילנד ולמדה לימודי משפטים באוניברסיטת אוקלנד. במהלך השנים היא עסקה בעריכת דין, שימשה פרופסור ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ואיקאטו ועסקה באיגוד מקצועי.
בשנים 1984–1987 הייתה וילסון נשיאת מפלגת הלייבור של ניו זילנד. בשנים 1989–1990 היא שימשה יועצת מדינית לראש ממשלת ניו זילנד ג'פרי פאלמר. בעקבות פעילותה הפוליטית היא מונתה גם כחברת הוועדה הממלכתית לענייני חקיקה ושימשה דירקטורית בבנק המרכזי של ניו זילנד. בשנת 1999 נבחרה וילסון לראשונה לפרלמנט.
מראשית דרכה כנבחרת ציבור כיהנה וילסון בממשלה. משנת 1999 ואילך היא שימשה בתפקיד שרת העבודה, התובעת הכללית, שרת המסחר, שרה במשרד המשפטים, וכן השרה הממונה על הסכם ואיטנגי. בתקופתה במשרד המשפטים שונה אופיו של בית המשפט העליון במדינה ונחקק חוק שנוי במחלוקת בנושא חלוקת רכוש בעת פרידת בני זוג. בשנת 2005 היא נבחרה ליו"ר הפרלמנט של ניו זילנד והייתה לאישה הראשונה בתפקיד. באותה שנה היא נבחרה פעם נוספת לתפקיד והיא כיהנה בו עד לבחירות ב-2008.
וילסון נודעת בציבור הניו זילנדי כפעילה חברתית הפועלת לקידום פמיניזם ורב תרבותיות.
