מרגרט קואן הארלו
מרגרט רות "פגי" קואן הארלו (באנגלית: Margaret Kuenne Harlow; 29 באוגוסט 1918 - 11 באוגוסט 1971) הייתה פסיכולוגית התפתחותית וחוקרת אמריקנית. הייתה נשואה לפסיכולוג הארי הארלו, ויחד הם ערכו מחקרים בולטים בקופי רזוס, שהפכו לציוני דרך בפילוסופיה של החינוך ופסיכולוגיה התפתחותית.
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1918 סנט לואיס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1971 (בגיל 53) |
| שם לידה |
Margaret Ruth Kuenne |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Forest Hill Cemetery |
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, אוניברסיטת מינסוטה |
| בן או בת זוג |
הארי הארלו |
| פרסים והוקרה |
Award for Distinguished Contributions to Developmental Psychology (1972) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה בסנט לואיס ב-1918 לאדוארד ס. קואן ומרגרט א קואן; הבכורה מבין שלושה ילדים (אחיה היה הכלכלן רוברט קואן ואחותה הפיזיקאית האטומית דורותי קואן סטרנס).
את התואר הראשון והשני עשתה באוניברסיטת וושינגטון וב-1944 בהיותה בת 26 סיימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת איווה. ב-1946 מונתה כפרופסור חבר באוניברסיטת ויסקונסין וגויסה על ידי הארי הארלו לנהל מחקרים עם ילדים כדי להשלים את עבודתו על למידה עם קופים. היא קיבצה קבוצה קטנה של ילדים עם מנת משכל גבוהה, ומדדה את המהירות שבה למדו לפתור פאזלים תמורת פרסים קטנים. שנתיים לאחר מכן, ב-1948, הם נישאו.
היא נשארה באוניברסיטת ויסקונסין עד מותה, שם עבדה בצמוד להארלו. הייתה שותפה למחקרים שלו, בהם מחקרם המפורסם על אם המגבת ואם התיל.[1]
כללים האוסרים נפוטיזם באוניברסיטה גרמו לכך שלא היה לה מעמד של סגל אקדמי במשך רוב זמנה שם, למרות שנשארה שותפה למחקרים עצמם.
לקראת סוף הקריירה שלה, היא גידלה קופים במצבים של משפחה גרעינית, כדי לחקור את ההשפעות של אהבה אבהית.
לבני הזוג נולדו בת ובן, פמלה וג'ונתן. ב-1971 נפטרה מסרטן השד.
לקריאה נוספת עריכה
- דבורה בלום (2005), ניסויים באהבה: הארי הרלו והפסיכולוגיה של החיבה, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב.
קישורים חיצוניים עריכה
- מרגרט קואן הארלו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Harlow HF, Dodsworth RO, Harlow MK. "Total social isolation in monkeys," Proc Natl Acad Sci U S A. 1965.