מרדכי זאב אורנשטיין (הנכד)
הרב מרדכי זאב אורנשטיין (לבוב ה'תקמ"ט, 1789 - י"ז בחשוון ה'תקצ"ז, 28 באוקטובר 1836) היה רב ולמדן גליציאני.
לידה | ה'תקמ"ט |
---|---|
פטירה | י"ז בחשוון ה'תקצ"ז (בגיל 47 בערך) |
ביוגרפיה
עריכהנולד בלבוב לרב יעקב משולם אורנשטיין, רבה של העיר ומגדולי פוסקי גליציה. הוא למד ספרות תלמודית ורבנית וגילה בה בקיאות רחבה והבנה מעמיקה בגיל צעיר מאוד. שמו התפרסם בכל רחבי גליציה כגאון, ותשובות הלכתיות שכתב הודפסו בספרו החשוב של אביו "ישועות יעקב".
רמ"ז אורנשטיין נחשב לגדול בכוחו התורני אפילו מאביו. הוא היה מתנגד חריף לחסידות וזלזל בגדולי התנועה, מסופר כי גער ברבי ישראל פרידמן מרוז'ין כשהצית את מקטרתו בעת שיחה עם אביו ה"ישועות יעקב" בביקורו אצלו בלבוב. בשל התנגדותו והערותיו היו שראו בו זחוח דעת, הוא דחה הצעות רבות למשרות רבניות, וכשקיבל לבסוף את הצעת הרבנות בפשמישל, העיר השלישית בגודלה בגליציה, קיבל את ההצעה והתמנה כרבה של העיר. בטרם הספיק לשאת בפועל בתפקידו החדש, נפטר בפתאומיות בחיי אביו ב י"ז בחשוון ה'תקצ"ז, 28 באוקטובר 1836.
הוא היה עשיר, ובנו שירש אותו, הרב צבי הירש אורנשטיין הדפיס בכספו את ספרי "ישועות יעקב" של סבו וצירף להם הערות והשגות משל אביו ומשלו.
על מצבת קבורתו נחקק האקרוסטיכון:
מר יצרח כל עובר
רב חכם ארזים נקבר
דברו האיר כל בני עבר
כעת עליו המות גבר
ידובב שפתיו בקבר
זיו תורתו אשר חבר
אך מאד גדל השבר
בדמי ימיו חלף ועבר
פה נטמן כבוד הרב הגאון המובהק מופת הדור, נר ישראל עמוד האמונה, המפורסם בעוז חכמתו ותורתו ויראתו, היה מחסה ומעוז למדינתו להקימם באמונתו
מוהר"ר מרדכי זאב
נתקבל לאבד"ק פרעמיסלא, תנצב"ה
לקריאה נוספת
עריכה- דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 156-154
קישורים חיצוניים
עריכה- שלמה בובר, ה"ר מרדכי זאב ב"ר יעקב משולם אורנשטיין, בתוך: אנשי שם, קרקוב תרנ"ה, אות שפד, עמ' 151, באתר היברובוקס
- "אורנשטיין, מרדכי זאב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)