מרטין אגירה אי אוטגי
מרטין אגירה אי אוטגי (בספרדית: Martin Aguirre y Otegui; 4 ביולי 1925 – ?) היה פליט ספרדי מחבל הבסקים, מחסידי אומות העולם, שהציל במלחמת העולם השנייה יהודים ממוות בידי הנאצים ובהם פרד בילד (אנ').[1][2][3]
 | |
| לידה |
4 ביולי 1925 (בן 98) חבל הבסקים, ספרד |
|---|---|
| מדינה | בלגיה |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| תאריך הכרה | 11 בינואר 2011 |
| פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | מרטין אגירה אי אוטגי |
  | |
קורות חיים עריכה
מרטין נולד בחבל הבסקים בצפון ספרד.[2] אביו היה פעיל פוליטי ותמך בצד רפובליקני (אנ') כאשר פרצה מלחמת האזרחים בספרד ב-1936. מסיבה זו, ב-1 ביוני 1937, מרטין ושניים מאחיו, חבייר וחוסו דה-אגירה, פונו בספינה לצרפת ומשם הגיעו לבלגיה, יחד עם קבוצה גדולה של ילדים פליטים בסקים (אנ'). הוריו ברחו עם שאר אחיו הקטנים לצרפת בהמשך המלחמה.[1]
מרטין ואחיו מצאו מקלט בפנימייה קתולית "Kostchoo! voor Schipperskinderen" ("פנימיית שייטים"), בעיר וילברוק (אנ'). הפנימיה נוהלה על ידי נזירות קתוליות בראשות אם המנזר האחות פראילדה, שסייעה גם היא בהברחת יהודים בהמשך המלחמה. לאחר שרבים מן הפליטים הבסקים שברחו מספרד הוחזרו למולדתם בכוח, האחות פראילדה הציעה להוריהם לשמור על מרטין ועל אחיו עד שתגמר המלחמה. האחים נשלחו עם עלייתם לתיכון לפנימייה במכלן.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
ב-10 במאי 1940 כוחות גרמנים פלשו לבלגיה, אשר נכנעה לאחר 18 יום. לאחר הכיבוש, פליטים בסקים, שנתפסו על ידי הכוחות הגרמנים בבלגיה, גורשו חזרה לספרד, שם נרצחו על ידי השלטון הטוטליטרי של פרנקו. אביו של מרטין נתפס, ישב בכלא בספרד מספר חודשים עד שזוכה על ידי בית המשפט. אמו של מרטין גם היא חזרה לספרד, יחד עם אחיו הקטנים.[1]
זמן קצר לאחר הכיבוש, מרטין פגש את רנה קאופנס (צר'), כומר קתולי אשר ניהל רשת להצלת יהודים מפני הצורר הנאצי, יחד עם אחיו ג'וריס קאופנס. רנה פעל בשיתוף פעולה עם יוזף-ארנסט ואן רוי (אנ'), קרדינל קתולי בבלגיה, שהתנגד גם הוא לאידאולוגיה הנאצית. לאחר אישורה של האחות פראילדה, רנה לקח את מרטין ואחיו תחת חסותו.[1][4]
בנוסף לפעילותו ברשת ההצלה הקתולית, רנה היה פעיל ב"ארמייה החשאית", הקבוצה הגדולה ביותר ברזיסטאנס הבלגי (אנ'), ועזר לקשר בין הרזיסטאנס לרשת ההצלה הקתולית של ואן רוי. רנה דרש זהירות מקסימלית מכל אלו שהגן עליהם. מרטין עזר לרנה להעביר מסרים בינו לבין פעילים בארמייה החשאית.[1]
רנה רכש, יחד עם עמיתו הרמן פרטאור, אחוזה נטושה בשם "דייקשטיין" בקצה העיר מכלן. האחוזה שימשה מקום מסתור בנתיב הצלה והברחת יהודים ופליטים נוספים מאיימת הנאצים החל מ-1942. מרטין ואחיו המשיכו ללמוד בפנימייה במכלן, ונרתמו לסייע לרנה רק בחגים ובחופשות. בשנת 1942, הגיעה לאחוזה ילדה יהודייה בשם ארלט רבקה לופט, אשר הועברה משם לפנימייה של האחות פראילדה, שם הוחבאה עד תום המלחמה. פרדי ורג'ין, היו שמותיהם הבדויים של שני ילדים יהודיים נוספים שהוחבאו אצל פראילדה. אלו הועברו מאוחר יותר הועברו לביתם של הזוג ואן הורנביק.[1]
מרטין עזר להעביר מספר ילדים יהודיים דרך דייקשטיין לבתי משפחות שהסכימו להסתירם. כך למשל שלושת הילדים פרד בילד, שאביו נחטף ונשלח לאושוויץ, הרמן נובאק וילד ששמו הבדוי היה ארמנד. שלושת הילדים האלו הגיעו כולם מבית הילדים של מדלין סורל (צר'), אשר שיתפה פעולה עם מספר ארגונים להצלת יהודים, ביניהם רשת ההצלה של ואן רוי ורנה קאופנס, והחביאה בבית הילדים שלה עשרות ילדים יהודים.[1]
לאחר ששהו מספר ימים בדייקשטיין, מרטין לקח את פרד למנזר בווילברוק. משם אח של רנה, ג'וריס קאופנס, לקח את פרד לבית משפחת רוברקכטס (Robberechts), שם התגורר עד סוף המלחמה.[1]
לאחר המלחמה עריכה
פרד בילד היגר יחד עם אמו ואחיו הקטן לקנדה.[2] פרד הפך לדיפלומט קנדי, וכיהן כשגריר קנדה לתאילנד משנת 1979 עד 1983 וכשגריר קנדה לסין ומונגוליה ב-1990. מרטין ופרד נפגשו שוב במפתיע בשנת 1980, וחידשו את הקשר ביניהם.[1]
הכרה והנצחה עריכה
בשנת 2010, פרד פנה ליד ושם על מנת שיכירו במרטין כחסיד אומות העולם. בשנת 2011, מרטין הוכר רשמית כחסיד אומות העולם, וקיבל את התואר משמעון פרס. שמו נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[1][2][3]
הערות שוליים עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרטין אגירה אי אוטגי".