מרטין ג'ונסון הייד
מרטין ג'ונסון הייד (Martin Johnson Heade; 11 באוגוסט 1819 – 4 בספטמבר 1904) היה צייר אמריקני, שנודע בזכות נופי ביצות המלח שלו, נופי הים וציור ציפורים טרופיות (כמו יונק דבש), כמו גם פרחי לוטוס וטבע-דומם אחרים. סגנון הציור שלו ונושאיו, אף שמקורם ברומנטיקה של אותה תקופה, נחשבים על ידי היסטוריונים לאמנות כסטייה משמעותית מאלו של בני דורו.[1]
 | |
| לידה |
11 באוגוסט 1819 מחוז באקס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1904 (בגיל 85) סיינט אוגוסטין, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות אברגרינס |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אסכולת נהר הדסון, לומניזם |
| הושפע על ידי |
פרדריק אדווין צ'רץ' |
| יצירות ידועות |
Sunset, Haywagon in the Distance, Sunset: A Scene in Brazil |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של אמני פלורידה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדות וקריירה מוקדמת עריכה
הייד נולד (בשנת 1819) וגדל בלומברוויל, פנסילבניה, יישוב קטן ליד נהר דלאוור שבמחוז באקס, פנסילבניה. עד אמצע שנות החמישים של המאה ה-19, משפחתו ניהלה את מה שמכונה חנות ומשרד הדואר למברוויל, החנות הכללית היחידה של היישוב. (האיות המשפחתי של השם היה Heed).[2]
הייד קיבל את הכשרתו הראשונה לאמנות מהאמן אדוארד היקס, שגר בניוטון הסמוכה, ואולי גם מבן דודו של אדוארד, תומאס היקס. הוא נסע לאירופה וחי שנתיים ברומא. הוא הציג לראשונה את עבודתו בשנת 1841, באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה בפילדלפיה, ושוב בשנת 1843 באקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק. הייד החל להציג באופן קבוע בשנת 1848, לאחר נסיעה נוספת באירופה, והפך לאמן נודד עד שהתיישב בניו יורק בשנת 1859.[3]
ציור נוף עריכה
בסביבות 1857 התעניין הייד בציור נוף, בין השאר על ידי מפגש עם האמנים ג'ון פרדריק קנסט ובנג'מין שמפני בהרים הלבנים של ניו המפשייר. הייד עבר לעיר ניו יורק ושכר סטודיו בבניין ברחוב העשירי, בו עבדו רבים מהאמנים המפורסמים של אסכולת נהר הדסון באותה תקופה, כמו אלברט ביארסטט, סנפורד גפורד, פרדריק אדווין צ'רץ'. הוא התוודע אליהם מבחינה חברתית ומקצועית, ויצר ידידות קרובה במיוחד עם צ'רץ'. נופים יהוו בסופו של דבר שליש מסך היצירות שלו.
נושאים טרופיים עריכה
התעניינותו של הייד באזורים הטרופיים הוצגה לפחות בחלקה מההשפעה של הציור המונומנטלי של צ'רץ' "לב האנדים" (1859), הייד נסע לברזיל בין השנים 1863–1864, שם צייר סדרה רחבה של יצירות קטנות, ומתארות יונקי דבש. הוא התכוון לפרסמן בספר מתוכנן שכותרתו "אבני חן של ברזיל", אך הספר מעולם לא יצא לאור בגלל קושי כלכלי וחששותיו של הייד מאיכות הרפרודוקציות. בכל זאת הייד חזר פעמיים לאזורים הטרופיים, בשנת 1866 נסע לניקרגואה, ובשנת 1870 לקולומביה, פנמה וג'מייקה. הוא המשיך לצייר יצירות רומנטיות של ציפורים טרופיות ועלווה שופעת גם בקריירה המאוחרת שלו.
ביצות מלח עריכה
העניין העיקרי של הייד בנוף, והעבודות שעבורן הוא אולי ידוע בעיקר, היו ביצת המלח והחוף של ניו אינגלנד. בניגוד לתצוגות של אסכולת נהר ההדסון שהדגישו הרים, עמקים ומפלים, נופי הביצות של הייד נמנעו מלפאר את הטבע. במקום זאת הם התמקדו במרחבים של נוף מאופק, והשתמשו במוטיבים חוזרים הכוללים ערמות חציר קטנות ודמויות. הייד גם התרכז בתיאור האור והאווירה בסצינות הביצה שלו. יצירות אלה ודומות להן הביאו כמה היסטוריונים לאפיין את הייד כצייר לומניסטי.
שנים מאוחרות עריכה
הייד התחתן ועבר לסנט אוגוסטין, פלורידה בשנת 1883. הוא נשאר שם והמשיך לצייר עד מותו בשנת 1904. במהלך שנותיו המאוחרות בסנט אוגוסטין, צייר הייד טבע-דומם של פרחים דרומיים, במיוחד פרחי מגנוליה שהונחו על קטיפה. זה היה המשך להתעניינות טבע-דומם שפיתח בשנות ה-60 של המאה ה-19. עבודותיו הקודמות בז'אנר זה מתארות בדרך כלל תצוגת פרחים מסודרים באגרטל מקושט בגודל קטן או בינוני על שולחן מכוסה בבד.
הייד היה האמן האמריקני היחיד בן המאה ה-19 שיצר גוף כה נרחב של יצירות הן בדומם והן בנוף.
הייד נפטר בסנט אוגוסטין בשנת 1904.[4]
הייד ואסכולת נהר ההדסון עריכה
היסטוריונים לאמנות לא הסכימו עם הדעה הרווחת כי הייד הוא צייר אסכולת נהר הדסון. נופיו גרמו לשילובו של הייד בתערוכה של ציירי אסכולת נהר ההדסון במוזיאון המטרופוליטן בשנת 1987.
על פי קטלוג התערוכה, רק כ-40 אחוז מציוריו היו נופים. רוב הציורים היו טבע דומם, ציורי ציפורים ודיוקנאות, נושאים שאינם קשורים לאסכולת נהר ההדסון.
הייד התעניין פחות בתצוגות מדויקות טופוגרפית מאשר ציירי נהר ההדסון, ובמקום זאת התמקד ברגש ובהשפעות האור.
מורשת עריכה
הייד לא היה אמן מפורסם בתקופתו, ובמשך רוב החלק הראשון של המאה העשרים כמעט ונשכח. התעוררות מחודשת של התעניינות באמנות אמריקאית מהמאה ה-19 סביב מלחמת העולם השנייה עוררה הערכה חדשה ליצירתו. עבודתו של הייד זכתה לפרסום במיוחד עם התערוכה בשנת 1943 בציורו "סופת רעמים מעל המפרץ" (1868), במסגרת המופע "ציור רומנטי באמריקה" במוזיאון לאמנות מודרנית. היסטוריונים לאמנות התייחסו אליו כאחד האמנים האמריקאים החשובים בדורו.[5]
בשנים 1999 ו-2000 היה הייד היה נושא לתערוכה גדולה.
בשנת 2004 כובד זכרו עם בול של שירות הדואר האמריקני ובו ציור שמן-על בד משנת 1890, "מגנוליה ענקית על בד קטיפה כחול."
קישורים חיצוניים עריכה
- מרטין ג'ונסון הייד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מרטין ג'ונסון הייד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Martin Johnson Heade | American Luminist | Hollis Taggart Galleries, web.archive.org, 2006-11-02
- ^ Martin Johnson Heade papers on-line at the Smithsonian Archives of American Art
- ^ Martin Johnson Heade papers, 1853–1904
- ^ Martin Johnson Heade - Biography, web.archive.org, 2009-05-09
- ^ Columbus Museum of Art, The American collections, Columbus Museum of Art, Columbus, Ohio : The Museum, in association with H.N. Abrams, New York, 1988