לוטוס

שם לא טקסונומי למספר מיני צמחים

לוֹטוּסלטינית: Nelumbo nucifera) משמש כשם לא טקסונומי למינים רבים של צמחים, ובפרט לצמחי מים. באגדות, בדתות וביצירות האמנות של מצרים העתיקה, הודו ויוון העתיקה נקראו בשם לוטוס צמחי מים בעלי עלים צפים ושושנות מים.

לוטוס מצרי - נימפאה כחולה
האלה ההודית לקשמי עומדת על צמח לוטוס

כסוג טקסונומי, השם המדעי לוטוס מתייחס לסוג במשפחת הקטניות. צבעי הפרחים של המינים השונים המכונים כיום לוטוס הם אדום, ורוד, לבן ולעיתים רחוקות גם צהוב.

הלוטוס בתרבויות השונות עריכה

 
פריחת הלוטוס בפארק אוטופיה בקיבוץ בחן

במצרים העתיקה עריכה

במצרים העתיקה נקראו בשם לוטוס צמחים מהסוג נימפאה, כנימפאה כחולה (Nymphaea caerulea), ונימפאת הלוטוס (Nymphaea lotus). הנימפאה הכחולה, הנקראת גם "לוטוס כחול" או "לוטוס מצרי קדוש", מופיעה בציורי קיר ובתבליטים ממצרים העתיקה. נמצא[1] כי המצרים הקדמונים נהגו לשתות את תמצית הפרחים, שהיא בעלת השפעה נרקוטית בשל החומרים הפסיכואקטיביים שבה, ומביאה את המשתמשים בה לתחושת אופוריה ולהזיות. אף על פי שדווקא נימפאת הלוטוס זכתה שבשמה המדעי יופיע השם "לוטוס", הרי שמציורי הקיר המצריים עולה כי הצמח אותו צרכו היה נימפאה כחולה.

ביוון העתיקה עריכה

בתרבות היוונית ייחסו לפרח הלוטוס את השכחה, על פי סיפור מתוך האודיסיאה של הומרוס, המספר כי חבריו של אודיסוס שאכלו את פרח הלוטוס אצל ה"לוטופאגים" ("אוכלי לוטוס") שכחו את מולדתם ולא רצו לשוב אליה[2]. ביוון העתיקה התייחס המונח היווני לוטוס למינים נוספים של צמחים, בנוסף לנימפיאה, שאינם צמחי מים:[3]

בתרבות ההודית עריכה

הלוטוס בשמו העממי הוא סמל חשוב בבודהיזם ובמיתולוגיה הברהמינית, שם הוא מסמל את הכוח האלוהי, את היופי, הטוהר וחיי הנצח, משום יופיו של הצמח והיותו צמח מים. כמו כן, מוזכרות דמויות רבות בדתות הללו, שנולדו מתוך פרח הלוטוס. בתרבויות אלו נהוג היה לפזר פרחי לוטוס על מצבות ובזמן טקסי כבוד לנשמות המתים. ביצירות אמנות ברהמה, בעל ארבעה ראשים המופנים לארבע רוחות השמים וארבע ידיים, מוצג יושב על פרח לוטוס.

בהודו, הצמחים שנקראו בשם לוטוס היו מהמין נלומבו נאכל (Nelumbo nucifera), הידוע גם כ"לוטוס הודי קדוש", המשתייך לסוג נלומבו, ממשפחת הנופריים, שבו מין נוסף: נלומבו צהוב (Nelumbo lutea), הנקרא גם לוטוס אמריקאי.

התרבות הסינית עריכה

הלוטוס במדע עריכה

עלי צמח הלוטוס (Nelumbo nucifera) כמעט שאינם נרטבים במגע עם מים. תכונה זו נקראת "דחיית מים" או הידרופוביה. יתרה מזו, צמח הלוטוס הוא סופר-הידרופובי, היות שמים שניתזים על העלים סוחפים עימם גרגירי אבק או לכלוך שהצטברו עליהם וכך הם נשארים נקיים תמיד. תכונה זו זכתה לשם "אפקט הלוטוס"[4] וחוקרים מתחום הביומימטיקה בישראל ומחוצה לה בונים בהשראתה משטחים שנשארים יבשים ונקיים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לוטוס בוויקישיתוף

http://הסוד הנקי של הלוטוס - ארגון הביומימיקרי הישראלי

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מקור
  2. ^ הומרוס, אודיסיה, ספר 9, 90-100
  3. ^ לקסיקון יווני-אנגלי
  4. ^ לביא ביגמן, איך עובדים חומרים דוחי מים? מקרה הלוטוס, באתר מכון דוידסון, ‏31/1/2018