מרטיני-הנרי
מרטיני-הנרי (באנגלית: Martini–Henry) הוא רובה מחורק נטען בית בליעה בעל טעינת ידית, אשר פותח ב-1870 בבריטניה ושימש את הצבא הבריטי ומספר מדינות נוספות החל מ-1871 ועד לסוף מלחמת העולם הראשונה[1].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רובה מחורק |
| תכנון | פרידריך פון מרטיני |
| מדינה מייצרת |
 הממלכה המאוחדת |
| מעצב |
מפעל הנשק הקל המלכותי  |
| תקופת השימוש | 1871–1918 (כ־47 שנים) |
| מלחמות |
המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה מלחמת הזולו מלחמת הבורים מלחמת העולם הראשונה |
| מידע טכני | |
| קליבר | 11.43 מ"מ |
| פעולה | טעינת ידית |
| חירוק קנה | 1,162 ס"מ |
| הזנה | טעינת בית בליעה |
| אורך כולל | 1.24 מטר |
| אורך קנה | 844 מילימטרים (33.2 אינץ') |
| משקל ריק | 3.86 קילוגרם (8.5 ליברות) |
| טווח אפקטיבי | 370 מטר |
| טווח מקסימלי | 1,700 מטר |
  | |
רובה המרטיני-הנרי החליף את הסניידר-אנפילד ונקלט ב-1871 בתור רובה השירות של כוחות הצבא הבריטי והאימפריה הבריטית. בין חצי מיליון למיליון רובים סך הכל יוצרו בארבעה דגמים עיקריים (סימן 1 עד סימן 4) עם גרסת קרבין מקוצרת לשימוש פרשים וכוחות ארטילריה. הוא נותר בשימוש סדיר עד 1918 למרות פיתוחו של הלי-מטפורד ולאחר מכן הלי אנפילד שבהדרגה החליפו אותו.
המרטיני-הנרי שירת במערכות השונות ברחבי האימפריה הבריטית, כולל המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה, מלחמת הזולו, מלחמת הבורים ומלחמת העולם הראשונה.
הסניידר-אנפילד אומנם היה הרובה הבריטי הראשון שכלל טעינת בית בליעה (במקום מהלוע), המרטיני-הנרי פותח בתצורה זו מתחילתו והיה מהיר וקל לתפעול בהרבה מקודמו. מאפיין משמעותי במרטיני-הנרי היה טעינת הידית שפותחה על ידי הנרי פיבודי ושוכללה על ידי פרידריך פון מרטיני. אופן הטעינה כלל הורדת ידית מתחת לרובה אשר פתחה את בית הבליעה מחלקו העליון, כדור בודד היה מוכנס לתוך בית הבליעה, ובהרמה חזרה של הידית בית הבליעה היה נסגר והכדור היה נכנס למקומו. הורדה חזרה של הידית לאחר הירי הייתה פותחת את בית הבליעה והתרמיל היה נזרק החוצה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר אגודת מרטיני-הנרי.
- אודות הרובה באתר Shoreham Fort.