סניידר-אנפילד

סניידר-אנפילדאנגלית: Snider–Enfield) היה רובה מחורק קנה בעל טעינת בית בליעה, אשר פותח על ידי מפעל הנשק הקל המלכותי (אנפילד) על בסיס פטנט של ג'ייקוב סניידר ושירת את כוחות האימפריה הבריטית בשנים 19011866.

סניידר-אנפילד
Snider rifle Japan(Mirror).jpg
מידע כללי
סוג רובה מחורק נטען בית בליעה
מדינה מייצרת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
יצרן מפעל הנשק הקל המלכותי
שנות שירות 1901 - 1866
מלחמות המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה
מלחמת הזולו
יחידות שיוצרו כ-870,000
מידע טכני
קליבר 14.7 מ"מ
פעולה מצת חלמיש
הזנה טעינת לוע ידנית
אורך כולל 1.25 מטר
משקל ריק 3.8 ק"ג
קצב אש בודדות
מהירות לוע 381 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 550 מטר
טווח מקסימלי 1,800 מטר

הסניידר-אנפילד היה למעשה פיתוח של האנפילד דגם 1853 עם התאמה מהפכנית לשיטת נקירה מכנית וטעינה דרך בית הבליעה במקום מצת חלמיש וטעינת לוע שהייתה נהוגה ברובים שקדמו לו. הוא נכנס לשירות סדיר עד שהוחלף בהדרגה על ידי המרטיני-הנרי החל מ-1874, אך נותר בשירות מצומצם בכוחות שונים ברחבי העולם עד לתחילת שנות ה-20 ואף מלחמת העולם הראשונה.

דגמי הסניידר-אנפילד הראשונים יוצרו על ידי התאמת הדגם 1853 עם בית הבליעה החדש, אך עם אותו קנה ונקירה כמו הדגם הקודם. החל מהדגם השלישי של הסניידר-אנפילד, הרובים יוצרו מאפס וכללו את שיטת הנקירה החדשה קנה חדש ומספר שינויים עיצוביים קלים. גם התחמושת של הדגם החדש עברה שיפור משמעותי מהדגם 1853, כאשר המטען והקליע ישבו בכדור נחושת שבבסיסו נקודת נקירה לירי הכדור, לאחר הירי היה נותר תרמיל ריק שנפלט מבית הבליעה (בדומה לרובים מודרניים).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה