מריה אודן
מריה אודן (בגרמנית: Maria Uhden; 6 במרץ 1892 – 14 באוגוסט 1918) הייתה ציירת וגרפיקאית גרמנית.
 | |
| לידה |
6 באוגוסט 1892 קובורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוגוסט 1918 (בגיל 26) מינכן, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
ולדפרידהוף מינכן |
| מקום לימודים |
Unterrichtsanstalt des Kunstgewerbemuseums Berlin |
| הושפעה על ידי |
אוגוסט אקסטר |
| בן או בת זוג |
גאורג שרימפף (15 במאי 1917–?) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מריה אודן הייתה בתם הבכורה של האדריכל והבנאי הגותי קונרד אודן (1856–1943) קרוסן על אודר ומארי פורקל מקובורג, בתם של אמיל פורקל והנרייט פרומן.[1]
אודן גדלה כבת בכורה מבין חמישה אחים במשפחה ממעמד הביניים. האב למד אדריכלות בדרזדן עד 1885 ונרשם כאדריכל ומורה בשנת 1890. כשהייתה מריה בת 8 עברה המשפחה לעיירה ולטרסהאוזן, לשם הועבר האב כפקח בניין.
בגלל קידומו של האב למפקח הבניין בעיר המגורים גותה (בשנת 1910) עברה המשפחה שוב. המשפחה עברה לקומה השנייה של בניין דירות בן שלוש קומות שנבנה באותם ימים. שוב, מריה נאלצה להשאיר את חברותיה מאחור ולהכיר חדשים.
"זה היה שינוי גדול עבורנו. לעבור מהעיירה הקטנה האידילית לעיר הגדולה ... בשנים האלה בגותה, מריה, אחותנו הבכורה ... עדיין הייתה בבית. היא הייתה המבריקה מכולנו, אני חושב, והיה לה דמיון מדהים. ארבע האחיות גרנו בחדר הגדול הסמוך למדרגות והצלחנו להסתדר בנוחות רבה."[1]
אודן התיידדה עם האנה הך (1889–1978), שהייתה מבוגרת ממנה בשנתיים והגיעה גם ממשפחה מהמעמד הבינוני. כמוה, האנה הייתה הבכורה מבין חמישה אחים והיה לה רצון ללמוד אמנות - בניגוד לרעיון של אביה שבנות צריכות להתחתן. בגיל 18, בשנת 1911, נסעה מריה לברלין, חברתה האנה עקבה אחריה בשנת 1912. שם היו שתיהם בקשרים עם קבוצת האמנים האקספרסיוניסטית "Der Sturm" ועם המגזין דר שטורם, שפרסם. [2]
בין השנים 1911 ל־1913 לקחה מריה אודן שיעורי רישום פרטיים מהאדריכל אוגוסט אקסטר במינכן ולמדה גם בבית הספר לאמנות שימושית בברלין. בשנת 1915 היא פגשה את הפובליציסט ובעל הגלריה המשפיע הרווארט ולדן. מעצותיו הביקורתיות היא קיבלה רעיונות סגנוניות וטכניים יותר מאשר ממוריה הקודמים. באותה שנה הציג את תמונותיה בגלריה "שטורם" שלו בברלין. הוא שיחזר את יצירותיה כגלויות ומכר כריות רקומות ביד של מריה אודן בגלריה שלו.
בשנת 1915, הצייר גאורג שרימפף ראה את חיתוכי העץ וצבעי המים שלה לראשונה ב"שטורם". הוא נזכר בשנת 1920: "שמחתי על כך יותר מכל תמונה אחרת שראיתי והערצתי את הציירת". הם נפגשו כעבור שנה והתחתנו ב־16 במאי 1917. ב־22 ביוני 1918 היא ילדה את בנם מרקוס במינכן.
היא נפטרה כתוצאה מהלידה.
מתוך הערצה לציירים פרנץ מארק ומארק שאגאל, שאותה חלקה עם בעלה, הם היו אמורים לקרוא לילד ז'אן מארק, אך הרשם התעקש על השם יוהנס מרקוס, מכיוון ששמות פרטיים צרפתיים לא היו רצויים בזמן המלחמה.
יצירה עריכה
לא ניתן לטעות בהשפעתם של פרנץ מארק ומארק שאגאל בעבודתה של מריה אודן. בתמונותיה היא מספרת סיפורים על נשים, סוסים, שוורים, חזירים ואנשים הנופלים מהשמיים ומהכוכבים.[3] במכתב לבעלה בתחילת 1917, היא כתבה: "אני חושבת שהנושא הופך את החיים ליפים כל כך כשאתה חווה את מהות הדברים, כי לכל דבר יש נשמה: פרחים, בעלי חיים, עננים, הרים, ערים, בתים, הדברים הכי טיפשים, אבן, מכחול, פיסת נייר, הכל! ".
יחס זה לחיים קבע את כל עבודתה ובא לידי ביטוי בה. כך תיארה הסופר אוסקר מריה גרף את השפעת ציוריה על המתבונן: "עדינות עצומה וכוח המשיכה הארצי זורם מגופם של בני אדם ובעלי חיים."
מריה אודן עבדה בתחילה בפורמטים קטנים: צבעי מים, גואש, חיתוכי עץ. רק מאוחר יותר עברה לציורי שמן בפורמט גדול.
הרבה מעבודותיה הצבעוניות אבדו.
גלריה עריכה
-
אשה עם ציפור -
ריקוד -
שרפה -
חיתוך עץ בדר שטורם
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Uhden, Maria, Benezit Dictionary of Artists (באנגלית)
- ^ MoMA | The Collection | Maria Uhden (German, 1892–1918), MoMA.org (באנגלית)
- ^ Maria Uhden | LACMA Collections, collections.lacma.org