מרי גאודרון

מרי ג'נבייב גאודרוןאנגלית: Mary Genevieve Gaudron; נולדה ב-5 בינואר 1943) היא עורכת דין ושופטת אוסטרלית שהייתה השופטת הראשונה של בית המשפט העליון באוסטרליה. גאודרון הייתה התובעת הכללית של ניו סאות' ויילס (1981-1987) לפני מינויה לבית המשפט העליון. לאחר פרישתה ב-2002, היא הצטרפה לארגון העבודה הבינלאומי, וכיהנה כנשיאת בית הדין המנהלי שלו בשנים 20112014.

מרי גאודרון
Mary Gaudron
Mary Gaudron (2011).jpg
לידה 5 בינואר 1943 (בת 80)
אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mary Genevieve Gaudron עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תפקיד
  • Justice of the High Court of Australia (6 בפברואר 198731 בינואר 2003)
  • Solicitor General for New South Wales (16 בפברואר 1981פברואר 1987) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Victorian Honour Roll of Women עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

גאודרון נולדה ב-1943 במורי, בצפון כפרי ניו סאות' ויילס, להורים ממעמד הפועלים, אדוארד וגרייס גאודרון. מאוחר יותר במהלך חייה, היא החלה לדבר על הגזענות העזה כלפי ילידי אוסטרליה, שהיוותה חלק גדול מחיי היומיום במורי, וכיצד הדבר השפיע על התנגדותה העזה לכל צורות האפליה[1].

בשנת 1951 שופט בבית המשפט העליון באוסטרליה הרברט ורה אוואט עבר דרך מורי כדי לקדם תיק שהתרחש באותה תקופה שבו ניסתה הממשלה הליברלית של מנזיס לשנות את חוקת אוסטרליה כדי לאסור את המפלגה הקומוניסטית האוסטרלית. אוואט פנה לקהל קטן ושוחח איתם על משאל העם הקרוב והחוקה. באחת הפגישות התפתחה שיחה בינו לבין גאודרון במהלכה היא שאלה "בבקשה אדוני, מהי חוקה?" אוואט הסביר שזה "החוקים שעל פיהם נשלטו הפרלמנטים". גאודרון שאלה האם זה דומה לעשרת הדיברות ואוואט השיב כי "אפשר לקרוא לזה עשרת הדיברות של השלטון". לאחר מכן ביקשה גאודרון עותק של החוקה, ואוואט שלח לה בדואר עותק של החוקה. אירוע זה השפיע עליה מאוחר יותר כשבחרה לעסוק במשפטים.[דרוש מקור]

השכלהעריכה

גאודרון התחנכה במכללת סנט אורסולה בארמידייל[2]. בשנת 1961 היא החלה ללמוד לתואר ראשון במשפטים וסיימה את לימודיה בשנת 1965 עם תואר ראשון במשפטים. גאודרון הייתה המצטיינת בכיתתה וגם קיבלה מדליית הצטיינות מהאוניברסיטה. גאודרון הייתה האשה השנייה שזכתה במדליה זו, אחרי אליזבת אוואט. בשנת 1988 הוענק לגאודרון תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטת מקווארי ובהמשך מאוניברסיטת סידני בשנת 1999.

קריירה כעורכת דיןעריכה

באוקטובר 1968 גאודרון התקבלה ללשכת עורכי הדין בניו סאות' ויילס, לאחר שסיימה את ההתמחות שלה והחלה לעסוק בעריכת דין. כאשר ניסתה לרכוש לעצמה חדר באחד מחדרי עורכי הדין בסידני נדחתה באופן קבוע בגלל היותה אישה. כאשר חבר בית המשפט העליון לעתיד, מייקל מקיו, ניסה למכור את חדרו, שאר חברי הלשכה שלו לא נתנו לגאודרון לקנות אותו, אף על פי שלא היו קונים אחרים. בסופו של דבר היא חלקה חדר עם ג'נט קומבס, שהייתה אף היא אשה עורכת דין פורצת דרך. גאודרון טענה בקביעות בפני בית המשפט העליון של ניו סאות' ויילס ובית המשפט העליון בתחילת שנות ה-70, במיוחד בתחום המשפט התעשייתי. ב-1972 היא הפכה לאישה הראשונה שמונתה למועצה של הלשכה של ניו סאות' ויילס.

פריצת הדרך הגדולה הראשונה של גאודרון הייתה ב-1970, עם המקרה של אושונסי נגד מירור עיתונים בע"מ[3]. כאשר, כעורכת דין זוטרה בת 27 היא דנה וטענה את העניין בהצלחה לבדה בפני בית המשפט העליון. התובע, פיטר אושונסי, אפילו פיטר את היועץ הבכיר שלו, קלייב אוואט, והעדיף את יכולתה של גאודרון על פני יכולתו. לדברי אושונסי, "היא דמות חזקה ואמיצה, היא עמדה ללא תמיכה, לגמרי לבדה וטענה בהצלחה את התיק. ברור שהם התרשמו מהאומץ שלה, מהאלגנטיות שלה, מהאינטלקט הבוהק שלה שמוצא ביטוי בשפה נעימה, מהנימוסים הטובים שלה, מהקסם שלה. היא תעשה הכל למען ההצלחה, ואני חושב, שבזכותה הכל ייאמר וייעשה כמו שצריך"[4].

ב-1972 התרחש עוד אחד מהמקרים המשמעותיים של גאודרון, כאשר היא ייצגה בהצלחה את תיק השוויון בשכר עבור ממשלת הלייבור בפני ועדת הפשרה והבוררות[2].

ועדת גישור ובוררותעריכה

באפריל 1974, גאודרון מונתה לוועדת הפיוס והבוררות כסגנית נשיא, והפכה לשופטת הפדרלית הצעירה ביותר אי פעם. המקרה הבולט ביותר של גאודרון בוועדת הבוררות היה מקרה מבחן חשוב לחופשת לידה ב-1979. המקרה קבע סטנדרטים המאפשרים חופשה של שנה ללא תשלום לכל העובדים במשרה מלאה וקבועה במשרה חלקית[5]. בשנים 1979–1980, גאודרון הייתה יושבת ראש ההשבעה של ועדת השירותים המשפטיים של ניו סאות' ויילס. גאודרון כיהנה בתפקיד סגנית הנשיא עד להתפטרותה במאי 1980[6].

מרצה ועורכת דין כלליתעריכה

גאודרון הרצתה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו סאות' ויילס לזמן קצר, ואז בפברואר 1981 היא מונתה לתובעת הכללית של ניו סאות' ויילס, למעשה, הפרקליטה הבכירה ביותר שהייתה באוסטרליה. בתפקידה כפרקליטת כללית, גאודרון טענה למען ניו סאות' ויילס בתיקי בית משפט גבוהים כמו פרשת הסכרים הטסמניים. מ-1981 עד 1986 כיהנה במועצת אוניברסיטת מקווארי, ומ-1984 עד 1986, עמדה בראש מועצה מייעצת באוניברסיטת וולונגונג.

שופטת בבית המשפט העליוןעריכה

מותו של השופט ליונל מרפי באוקטובר 1986 ופרישתו של השופט העליון הארי גיבס בפברואר 1987 גרמו לכך שיהיו שתי משרות פנויות בבית המשפט העליון. ב-6 בפברואר 1987, מונתה גאודרון יחד עם ג'ון טוהיי לשיפוט בבית המשפט העליון. בגיל 44 בלבד, גאודרון הייתה השופטת הרביעית בחשיבותה, אחרי אוואט, מקטיירנן ודיקסון, וגם, השופטת האישה הראשונה[7].

כשופטת בית המשפט העליון, גאודרון תרמה להרבה תחומים במשפט האוסטרלי, בעיקר במשפט הפלילי, בפסקי דין שמשלבים שליטה טכנית עם נטייה להתעקש על הקפדה בסדרי הדין של ניהול המשפטים (למשל, הנחיית חברי המושבעים). גאודרון התנגדה באופן עקבי לכל צורות האפליה, עם פסקי דין בולטים ברוח זו, כולל ההחלטה בסעיף 117 לחוקת אוסטרליה[8].

ב-1997 מונתה גאודרון לפטרון המייסד של עורכות דין אוסטרליות והמשיכה בתפקיד זה עד ל-20 בפברואר 2009.

יציאתה לפנסיהעריכה

בשנת 2003 פרשה גאודרון מבית המשפט העליון. היא עזבה את בית המשפט בגיל 60 בלבד, עשר שנים לפני שהגיעה לגיל פרישה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרי גאודרון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה