משה בן גדעון אבודיינטה
מֹשֶׁה בֶּן גִּדְעוֹן אַבּוּדִיֶנְטֶה (1610–4 במרץ 1688) היה משורר ומדקדק עברי יהודי.
| לידה |
1610 ליסבון, פורטוגל  |
|---|---|
| פטירה |
4 במרץ 1688 (בגיל 78 בערך) המבורג, האימפריה הרומית הקדושה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
חייו עריכה
אבודיינטה נולד לגדעון ויעל אבודיינטה, משפחת אנוסים מליסבון, ובנעוריו עבר עם משפחתו לאמסטרדם. לפי מקורות אחרים נולד באמסטרדם.[1] באמסטרדם למד לימודי יהדות וכשהיה בן 14 גילם את הר נבו במחזה וכוח שבעה הרים (Diálogo dos Montes) מאת חותנו לעתיד, רעואל ישורון, בבית הכנסת "בית יעקב".[2] לימים עבר לגליקשטאדט שבהולשטיין, ועמד שם בראש הקהילה. בשנת 1633 עבר להמבורג, שם עמד בראש ישיבת "שערי צדק", ישיבה של בעלי בתים וסוחרים אמידים שנוסדה עם התעוררות התנועה השבתאית.[2][1] הוא נשא לאישה את שרה ישורון ונולדו להם שני בנים. קבור בבית הקברות היהודי באלטונה.[2]
יצירתו עריכה
בצעירותו תרגם אבודיינטה לעברית את סיפור ניסיון הרצח של דוד קוריאל וכתב למגילה זו שיר הקדמה. עוד קודם לכן כתב שיר לכבוד חתונתו של קוריאל.
בעת שהותו באמסטרדם כתב את היצירה "אבני שהם", הבנויה מ-102 אוקטבות, כמספר שמו בגימטריה (לפי הכתיב אובידינטי), שכל אחת מהן היא שיר חוכמה ומוסר בפני עצמו. טוריהן של שלוש האוקטבות הראשונות פותחים באותיות המרכיבות את שמו – משה. השיר זכה לחמש העתקות לפחות וישנם אף שנטלו משיריו וייחסו אותם אליהם.[1] בנוסף, חיבר שירים לעת מצוא, שחלקם פורסמו בכתב העת המאסף.
אבודיינטה חיבר ספר דקדוק עברי בפורטוגזית בשם "Grammatica Hebraica". בחלקו הרביעי של הספר הביא דוגמאות לסגנונות שירה שונים עם שירים פרי עטו. כמו כן, חיבר את הספר "ווי העמודים ושירים", ובו רשימת מילים הפותחות באות ו' שאפשר להעמידן בראשי העמודים של ספר התורה, כך שכל העמודים (פרט לחמישה) יתחילו באות זו.
בהשקפתו הדתית היה חסיד של שבתי צבי, כמו רבים מקהילת האנוסים בהמבורג. האוסף המודפס של דרשותיו השבתאיות, "Fin de los Dias", צונזר על ידי פרנסי הקהילות של המבורג ואמסטרדם. בהמבורג, אף על פי שחלק מפרנסי הקהילה תמכו אף הם ברעיונותיו של שבתי צבי, הוחרם הספר בהחלטה משנת 1666, מתוך חשש שהספר עלול לפגוע במרקם היחסים עם החברה הנוצרית.[1] באמסטרדם הספר הוחרם בטענה שנושאי הדרשות "נוגדים את האמת שבתורה הקדושה".[2]
לקריאה נוספת עריכה
- צבי מלאכי, משה בן גדעון אבודינטי ויצירתו הספרותית, פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, חוברת 1, אביב תשל"ט (1979), עמ' 67–75.
- מיכאל שטודמונד־הלוי, לא בן ואב ואח ינהלוני: משפחתו של גדעון אבודינטה בקריביים, בתוך: בדרך אל המודרנה שי ליוסף קפלן, עורכים: אבריאל בר־לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד. מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, תשע"ט, עמ' 215–236.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 צבי מלאכי, משה בן גדעון אבודינטי ויצירתו הספרותית, פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, חוברת 1, אביב תשל"ט (1979), עמ' 67-75.
- ^ 1 2 3 4 מיכאל שטודמונד־הלוי, לא בן ואב ואח ינהלוני: משפחתו של גדעון אבודינטה בקריביים, בתוך: בדרך אל המודרנה שי ליוסף קפלן, עורכים: אבריאל בר־לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד. מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, תשע"ט, עמ' 215–236.