משה גולדבלט
משה גולדבלט (יידיש: משה גאָלדבלאַט; 16 בדצמבר 1896 הרצה בסרביה - 1974 חיפה) היה שחקן ובמאי תיאטראות יהודי-יידי-רוסי-צועני.
 | |
| משה גולדבלט, 1925 | |
| לידה |
16 בדצמבר 1896 הרצה (עיירה), רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1974 (בגיל 77 בערך) חיפה, ישראל |
| מדינה |
רומניה, ברית המועצות, ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1925 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
עוד בהיותו נער הצטרף אל קבוצת שחקנים נודדים, בין 1918–1921 היה שחקן בתיאטרון יידי נודד. ב-1924 הוא למד משחק בתיאטרון היהודי הממלכתי של מוסקבה תחת הדרכתו של אלכסיי גרנובסקי. הוא עבד בתיאטרון זה עד 1937 בתור שחקן ומורה. ב-1925 הוא שיחק בסרט יידי יידיש גליק בבימויו של גרנובסקי ומבוסס על סיפוריו של שלום עליכם.
החל מ-1929 הוא עמד בראש קבוצת שחקנים צועניים. בסיועו של קומיסר החינוך אנטולי לונצ'רסקי גולדבלט על בסיס קבוצת שחקנים זו ייסד בינואר 1931 תיאטרון צועני "אינדו-רומן". הוא ניהל את התיאטרון עד 1936, ב-1935 הוא ביים יחד עם ייבגני שניידר את הסרט הצועני "הטאבור האחרון". לאחר עזיבתו של גולדבלט בראש אינדו-רומן עמד מיכאיל ינשין והצגותיו של התיאטרון עברו לשפה הרוסית.
בין 1937–1939 היה המנהל האמנותי של התיאטרון היהודי הממלכתי של בירוביג'ן. החל מ-1939 הוא ניהל את התיאטרון היהודי הממלכתי של קייב. עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה התיאטרון פונה לטראז (יותר מאוחר עבר לקוקאנד ולפרגנה), במקביל לכך שימש גולדבלט בתור המנהל האמנותי של תיאטרון הדרמה הממלכתי של קזחסטן (1941 - 1944). עם סיומה של המלחמה התיאטרון היהודי הממלכתי של קייב עבר לצ'רנוביץ ופעל עד 1950, אז נסגרו כל התיאטראות היהודיים בברית המועצות. בשנת 1951 הוא חזר לקזחסטן והפך למנהל האמנותי תיאטרון הדרמה הממלכתי של קזחסטן, תפקיד בו שימש עד 1959. במקביל היה במאי של התיאטרון הדרמה האקדמי הרוסי הממלכתי באלמטי. עד 1969 הוא היה שחקן בתיאטרון הרוסי של חרקוב.
ב-1972 הוא עלה לישראל והתגורר בחיפה. נפטר ב-1974.
קישורים חיצוניים עריכה
משה גולדבלט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
משה גולדבלט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- משה גולדבלט, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
