משה קהירי
משה קהירי (אפריל 1914 - 6 בדצמבר 1996) היה אסיר ציון במצרים וחבר במועצת העירייה הראשונה של באר שבע.
קורות חיים עריכה
משה קהירי נולד בשנת 1914 בפורט סעיד שבמצרים. אחד משבעה אחים, לאב יליד טורקיה שהיגר למצרים ולאם ילידת חלב, סוריה. קהירי למד בבית הספר יהודי במצרים וספג את הרעיון הציוני. בשנת 1935, עם סיום לימודיו, עלה לארץ ישראל עם אמו ושניים מאחיו. בארץ חבר לחלוצי המפעל הציוני ועסק בפעילויות להגשמת החזון.
בשנת 1938 חזר לפורט סעיד, על מנת לקדם שם את הגשמת החזון הציוני. באוקטובר 1941 נישא בפורט סעיד, ונולדו לו שישה ילדים. בשנת 1948 נתפס על ידי השלטונות המצריים ונכלא במחנה עבודה בשל פעילותו הציונית. בתום שמונה עשר חודשי מאסר, הצהיר על וויתור על נתינותו המצרית, גורש ממצרים ונאסרה עליו כניסה אליה עד סוף ימיו.
השלטונות המצרים נתנו לו ארכה של 48 שעות לעזוב את מצרים. במהלך ארבעים ושמונה שעות הארכה, ביוני 1950, עלו קהירי ומשפחתו ארצה. קהירי הוכרז כעציר ציון על פועלו למען הקמת המדינה. לימים התיישב בבאר שבע והפך חבר בוועד העולים ובהסתדרות העובדים. קהירי היה סגנו של ראש עיריית באר שבע הראשון, דוד טוביהו. וחבר במועצת העירייה הראשונה ונכח בישיבתה הראשונה שהתקיימה ב-28 ביוני 1951,
קהירי נפטר ב-6 בדצמבר[1] 1996. בבאר שבע קיים רחוב על שמו כהוקרה על תרומתו ליישוב היהודי בארץ ועל פועלו למען העיר באר שבע, רחוב משה קהירי בשכונת רמות.
קישורים חיצוניים עריכה
- רחוב משה קהירי(הקישור אינו פעיל), באתר באר שבע על המפה
- דני בלר, מתגעגעים לבאר שבע של פעם? קבלו את הגרסה הספרותית, באתר nrg, 6 במרץ 2013