משוש
בזואולוגיה, מָשׁוֹשׁ (באנגלית: Tentacle; ברבים: מָשׁוֹשִׁים[1] או מָשׁוֹשׁוֹת[1]) הוא איבר ארוך וגמיש המצוי במספר בעלי חיים, בעיקר בקרב חסרי החוליות. אצל בעלי החיים המשוש מופיע לרוב בזוג או מספר זוגות. מבחינה אנטומית, המשוש עשוי שריר המחובר רק בצִדו האחד (בדומה לחדק פיל או לשון). רוב המשושים משמשים לאחיזה ואכילה. רבים מהם הם אברי חישה הדומים לחושי ראייה, מגע, ריח או טעם.
דוגמאות מוכרות למשושים: המשושים היוצאים מראש שבלולי היבשה ושבקצותיהם העיניות (בחלזונות מסדרות אחרות העיניות הן לרוב בבסיס המשושים), וזרועות התמנונאים. אצל היונקים ניתן למצוא 22 משושים סביב פיה של חפרפרת ככובת אף.
אטימולוגיה
עריכהבמילונים עבריים ישנים נעשה השימוש במילה מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) לתיאור איבר החישה של חרקים וחסרי חוליות. בזמן זה חודשה גם המילה מָחוֹשׁ. במשך הזמן חודשה המילה משושה למָשׁוֹשׁ. כיום נהוג להבדיל בין מָחוֹשׁ, איבר נוקשה בעל שלד חיצוני כגון מחוש החרקים, ובין מָשׁוֹשׁ, שהוא איבר חסר שלד וגמיש כגון זה המצוי בחלזונות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מָשׁוֹשׁ, באתר האקדמיה ללשון העברית
