ריח
ריח הוא מה שנתפש על ידי החוש המכונה "חוש הריח". המונחים "צחנה" ו"סירחון" משמשים לתאר ריח לא נעים, בעוד המונח "ניחוח" כדי לתאר ריח נעים. המונח "אָרוֹמָה" (בתרגום מאנגלית: "ניחוח") משמש בעברית לתיאור ריחות אופייניים של משקאות כגון יין או קפה. המונח "בְּשֹׂמֶת" הוא נרדף ל"ניחוח", אלא ש"בשומת" כולל את כל סוגי הריחות, כולל חומרי ריח מלאכותיים שאינם בהכרח נעימים.
מאפייניםעריכה
ריחות הם התוצאה של קליטת כימיקלים המתנדפים באוויר, אף על פי שכמו בחושים אחרים, גורמים פסיכולוגיים יכולים למלא תפקיד בתחושת הריח.
חוש הריח הוא הקדום ביותר מבחינה אבולוציונית, והנוירונים שלו מחוברים הישר למרכז הריח במוח, ללא מעבר דרך התלמוס, כמו החושים האחרים.[1]
ניחוחות מסוימים, כמו בשמים ופרחים, נחשקים מאוד ואנשים מוכנים לשלם סכומים גדולים עבורם. תעשיות אחרות עוסקות בפיתוח מוצרים שנועדו להעלים ריחות לא נעימים, כגון דאודורנטים, מטהרי אוויר ומסנני פחם פעיל.
ריחות שנתפסים כ"נעימים": סוגים שונים של צמחים כמו פרחים, עצים, מנתה, פירות טריים, בשמים.
ריחות שנתפסים כ"לא נעימים": פירות רקובים, נבלה, צואה, קיא, נפיחה, הנוזל אותו מתיז הבואש על אויביו והפרשות אחרות.
תפיסת הריח תלויה, במידה רבה, בנסיבות. ריח בישול נתפש כרצוי בעת בישול, אך לא לאחר הארוחה או כאשר יש תחושת מלאות. גם גורמים תרבותיים לוקחים חלק בתפישת הריח - מה שנעים לאחד עשוי להיות לא נעים לאחר. ריחה של הגויאבה למשל הוא ריח שנוי במחלוקת, כאשר לרוב האנשים דעה מוצקה עליו לכאן או לכאן.
מחקר ריחות הוא שדה מחקר מתפתח, אך הוא מסובך ומורכב. מערכת ההרחה האנושית יכולה להבחין בין אלפי ריחות שונים על בסיס כמות מועטה ביותר של חומר הנישא באוויר. חוש הריח של חיות רבות טוב יותר. ישנם, למשל, סוגים של פרחים המפרישים ריחות הנקלטים על ידי דבורים במרחק של קילומטר ויותר.
פרומונים הם ריחות כימיים המשמשים לתקשורת. נקבת העש יכולה להפריש פרומון שיגרה את הזכר ממרחק של כמה קילומטרים. מלכות דבורי הדבש מפרישות באופן קבוע פרומונים ששולטים על פעילות הכוורת. הפועלות בכוורת יכולות להפריש ריחות שיקראו לדבורים אחרות לתוך חלל מתאים כאשר הנחיל עובר ממקום למקום, או לסמן "אזעקה" כאשר הנחיל נמצא תחת איום.
ריחות מלאכותייםעריכה
זיהוי ריחות באופן מלאכותיעריכה
מדענים עובדים על ייצור מכונות מריחות שיוכלו להתמודד עם ריחות שונים - החל מבחינת בשמים וכלה בזיהוי מחלת הסרטן, אך ה"אפים המלאכותיים" טרם הגיעו לרמת ביצועים מספקת.
ייצור ריח טוב כגורם משיכהעריכה
כבר אלפי שנים שכל התרבויות בכל העולם מייצרות תכשירים להוספת ריח טוב - בשמים, במגוון שיטות, צורות, ומצבי צבירה. ראה על כך בערך המרוחב בושם ובערך חומרי ריח.
מדענים אחרים עובדים על הפקת ריחות באופן אוטומטי על בסיס מגוון מצומצם של ריחות, כפי שניתן להרכיב מגוון צבעים על בסיס מספר צבעי יסוד. בשנות השמונים היה גל אפנתי של "עטי ריח" - עטים צבעוניים, שכל אחד מהם אופיין בריח מסוים. זו דוגמה לאופנה שהטכנולוגיה גרמה.
חברת סמסונג הודיעה על הגשת פטנט על טלפונים סלולריים המכילים מכל בושם לפליטה בלחיצה על כפתור או בכניסת שיחה.[2]
אמפולת ריח בננה, שהוא אחד הריחות שחיקויו המלאכותי רווח יותר, משמשת לבדיקת אטימותו של מסנן מסכת אב"כ: אם ניתן להריח את הריח, המסכה אינה אטומה או שמסנן הפחם טעון החלפה.
כאשר הועלתה האופרה "האהבה לשלושה תפוזים" בישראל בתחילת שנות התשעים, חולקו לקהל כרטיסי ריח. במהלך ההופעה, בין הסצנות, הוצג על הבמה שלט שנשא מספר. הקהל התבקש לגרד את המשבצת המתאימה למספר, כדי להפיק ריח התואם את הסצנה הקרובה.
ייצור ריח רע כגורם דחייהעריכה
משטרות ברחבי העולם משתמשים בריח רע לפיזור הפגנות. למשטרת ישראל ישנו רכב הנקרא מכתזית, שאם ממלאים את המיכל שלו בבואש הוא מתיז ריח רע על המפגינים, במטרה להרתיע אותם מלהפגין, ולגרום להם ללכת לביתם להתנקות.
תנועת ההתנגדות הצרפתית, ניסתה להילחם בנאצים במלחמת העולם השנייה באמצעות נשק צחנה מיוחד שיוצר על ידי האמריקאים. "פצצות הסירחון" היו אמורות להיות מושלכות על קצינים נאצים ולהדביק אותם בצחנה נוראה, אולם כתוצאה מתקלות מקומיות בהפעלה, פשט הסירחון בכל פריז, ולפיכך נגנז הנשק.
זיהוי אנשים לפי ריח גופםעריכה
מחקר אמריקאי מגלה שלכל אחד מאיתנו יש ריח גוף ייחודי משלו. בעקבות המחקר השקיע משרד ההגנה האמריקאי בפיתוח מכונה שתזהה אנשים על פי ריח גופם. הפרויקט שמתוכנן בפנטגון מבוסס על הרעיון שלכל אדם גנים שמייצרים ריח גוף ייחודי.[3][4]
זיהוי מצבים גופניים לפי ריחעריכה
כלבים ניחנים בכושר הרחה המאפשר להם להריח ריחות בריכוזים שאדם לא יכול להבחין בהם. מחלות הומניות שונות מתאפיינות בריחות ספציפיים אותם כלבים יכולים להריח, למשל סוכרת, מחלות סרטן שונות, וכן מצבים נפשיים שונים.[5][6][7]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- איתי להט, למה רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין מה אפשר לעשות עם ריח, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2009
- מלי קמפנר, ריח הגוף שלנו: איך הוא נוצר וממה הוא מושפע, באתר ynet, 12 ביוני 2006
- מרים דישון-ברקוביץ, גליליאו, השפעה לא מודעת של ריחות על התנהגות, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
- בלדד השוחי, מה מקור הריח של הגשם?, באתר ערוץ עשר
- מאמרים בנושאי מפיצי ריח
- יורם שורק, למה אין ריח בחלומות?, באתר "הידען"
- אילן גטניו, נחשפו לסירחון בזמן השינה - והפחיתו בעישון, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2014
- ריח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
צח יוקד, איך הריחו רחובות פריז ולונדון לפני 500 שנה? בקרוב נוכל להריח בעצמנו, באתר הארץ, 4 בפברואר 2021- עידו מגן, מדוע ריחות מעוררים זיכרונות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, נובמבר 2016
- ריחות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ Gordon M. Shepherd, Perception without a Thalamus: How Does Olfaction Do It?, Neuron 46, 2005-04-21, עמ' 166–168 doi: 10.1016/j.neuron.2005.03.012
- ^ Future Samsung phones to blast you with freshness?, Engadget (בAmerican English)
- ^ Andrea Thompson, Your Odor: Unique as Fingerprint, livescience.com, 2008-11-05 (באנגלית)
- ^ James A. Peterson, SHAREABLE RESOURCE: Ten Things to Know About Body Odor, ACSM's Health & Fitness Journal 22, May/June 2018, עמ' 48 doi: 10.1249/FIT.0000000000000393
- ^ * מעקב אחר בלונים בזמן אמת (הזינו HBAL בתיבת החיפוש)
- ^ כלבים בשירות הרפואה, www.vets.co.il
- ^ חבצלת דמארי, הכלבים שמצליחים להריח סרטן - בדגימות רוק של אנשים, באתר ynet, 12 בפברואר 2019