משפחת זגורסקיס

(הופנה מהדף משפחת זגורסקיז)

אנטונז זגורסקיסלטבית: Antons Zagorskis19021966), אלאונורה זגורסקיס (בלטבית: Eleonora Zagorskis19051944) ובנם פרנציס זגורסקיסלטבית:Fracis Zagorskis19261986), אזרחים לטבים שהוכרו כחסידי אומות עולם על פעילותם להצלת יהודי במלחמת העולם השנייה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה

אנטונז ואלאונורה זגורסקיז היו חקלאים שחיו ועבדו בשטח החקלאי שמחוץ לכפר ריביני (Riebiņi) שבלטביה יחד עם ששת ילדיהם, כולל בנם בן השתים עשרה, פרנסיס.

ב-2 ביולי 1941, כחלק ממבצע ברברוסה, הנאצים כבשו את העיר וילאני שנמצאת במזרח לטביה. ב-4 ביולי 1941 הנאצים הורו לכל יהודי העיר להתייצב ליד בית הספר הרוסי שנמצא בעיר. בין יהודי העיר שהתייצבו שם היו לב לובן, אשתו רחל, ושלושת ילדיהם, בן ציון בן החמש, בר בת התשע ובת שבע בת האחת עשרה. באותו יום נרצחו יהודי העיר, ביניהם אשתו וילדיו של לב לובן אך הוא נשאר בחיים כאשר נפל לבור ההריגה. לובן חיכה בבור תחת גופות היהודים שנרצחו עד הערב ואז זחל החוצה. לאחר שהסתובב זמן מה הוא פגש את אנטונז ואלאונורה זגורסקיז וביקש מהם שיעזרו לו להתחבא. הזוג יצרו מקום מחבוא במרתף ביתם ושם הסתתר לובן רוב תקופת המלחמה.[1]

בערבים, לובן היה יכול לצאת החוצה על מנת לנשום אוויר נקי. ערב אחד, באביב 1944, כשלובן היה בחצר, ראה שוטר אחד איש עם זקן שחור מחוץ לבית והוא הגיע לערוך חיפוש בבית משפחת זגורסקיז ביום למחרת. השוטר שערך את החיפוש לא מצא הוכחות לכך שמשפחת זגורסקיז מחביאה יהודי בביתם ועזב אך בעקבות הלחץ והפחד, אלאונורה לקתה בהתקף לב ומתה בעודה בת 39. לאחר מותה נשארו אנטונז, וששת ילדיו בשטח החקלאי בו חיו והמשיכו להסתיר את לובן עד שחרור האזור.[1]

לאחר המלחמה עריכה

לאחר שחרור האזור ביולי 1944, לובן העיד על רצח יהודי וילאני מול ועדה מיוחדת שהקימו הכוחות הסובייטיים. לובן הצטרף לאותה ועדה ועזר לה למצוא את האשמים ברצח יהודי וילאני. זמן מה אחר כך, לובן עבר לרזקנה, התחתן מחדש והוליד בן. לאחר מכן הוא עבר לריגה ושמר על קשר עם משפחת זגורסקיז עד מותו בשנת 1962[1]. משפחת זגורסקיז המשיכה לחיות מחוץ לריבני. בהמשך, הבן פרנסיס נהיה ארכאולוג.[2]

הכרה והנצחה עריכה

ב-16 באוגוסט 2011, יד ושם הכירה באנטונז, אלאונורה ובנם פרנסיס כחסידי אומות העולם. הטקס התקיים בלטביה ואת האות עצמו קיבל בנו של פרנסיס. שמם של אנטון, אלאונורה ופרנסיס חקוק בקיר הכבוד ביד ושם בגן חסידי אומות העולם[2].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 אנטונז, אלאונרה, ופרנסיס זגורסקיז, באתר יד ושם (באנגלית)
  2. ^ 1 2 תיק 12208, ארכיון יד ושם