פתיחת התפריט הראשי

דום לב הוא כינוי למצב בו ישנה הפסקה מוחלטת בפעילות הלב. כיוון שפעילות הלב פסקה, ישנה הפסקה מיידית של זרימת הדם בגוף.

דום לב
תחום קרדיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D006323
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
טיפול בחולה בדום לב

חוסר באספקת דם גורם למוות של תאים עקב חוסר בחמצן. חוסר חמצן במוח גורם ללוקים בדום לב לאיבוד הכרה ולהפסקת נשימה תוך זמן קצר מאוד מרגע הפסקת פעולת הלב. פגיעה מוחית תתרחש קרוב לוודאי תוך כארבע דקות (לאחר 4 דקות נגרם נזק מוחי בלתי הפיך)[1][2][3] למעט בנפגעי היפותרמיה. אדם שליבו פסק מלפעום ולא טופל במשך זמן זה, סביר מאוד שלא יוכל לחזור להיות בין החיים בשל מוות של תאים בגזע המוח עקב חוסר בחמצן, מצב המכונה מוות מוחי.

דום לב הוא מצב חירום רפואי שניתן לעיתים לטפל בו בהצלחה בקבוצות חולים מסוימות, אם הטיפול היעיל והנכון ניתן תוך פרק זמן קצר מרגע הפסקת פעילות הלב. הטיפול הראשוני העיקרי בדום לב הוא ביצוע החייאה באדם שליבו נדם, על מנת לחקות את פעולת הלב ולהזרים דם למוח, ובכך לדחות זמנית את הופעת המוות המוחי.

הגורמים לדום הלבעריכה

  • הגורם העיקרי לדום לב פתאומי הוא אוטם בשריר הלב (המכונה בשפת העם התקף לב או בשמו הרפואי MI -Myocardial Infraction) אצל הסובלים ממחלת לב איסכמית. בעקבות האירוע הלבבי עלול החולה לפתח הפרעות בקצב הלב (המכונות בשפה המקצועית אריטמיות). ישנן מספר הפרעות קצב אשר בהופעתן הלב חדל לפעום באופן מיידי- העיקרית שבהן היא פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation), בה אי סדר בפעילות החשמל בלב מייצרת כשל מכני להזרמת הדם בין החדרים, ובכך בעצם לא מוזרם דם מהלב לגוף.
  • מחלות לב שאינן איסכמיות- קרדיומיופטיה, אי ספיקת לב גודשית, אי סדירויות מבניות בלב ובכלי הדם הלבביים וכו'.
  • בעקבות פציעה, ייתכן וייגרמו הפגיעות הבאות, שבתורן יכולות להוביל לדום לב- חזה אוויר בלחץ (בו אוויר יוצא מריאה פצועה ונלכד בתוך החזה עד דחיקה של הלב ממקומו), טמפונדה לבבית (בה דם נלכד בין שריר הלב לשק העוטף אותו ומפריע לפעולת הלב), הלם היפוולמי (הנגרם בעקבות איבוד דם מאסיבי) וכו'.
  • ישנם מספר גורמים נוספים, כגון הפרעות במאזן המלחים בגוף, הרעלות מסוימות, חמצת של הדם וכו'.

איבחון דום לבעריכה

אופי איבחון דום הלב ישתנה בהתאם לרמתו המקצועית של המטפל הניגש לסייע לאדם ולרמת הציוד שישנה ברשותו:

  • עובר אורח, ללא הכשרה רפואית או בעל הכשרה רפואית בסיסית, מונחה להתייחס לכל מצב בו האדם שמולו מחוסר הכרה ואיננו נושם (או נושם בצורה לא יעילה- נשימה אגונלית) כאילו מדובר באירוע של דום לב.
  • בעל הכשרה רפואית יאבחן דום לב על ידי בדיקה וחיפוש של דופק בעורק הצוואר (קרוטיד) בחולה מבוגר[4] או בעורק הזרוע (ברכיאלי) בתינוק.
  • בנוכחות מיכשור מתקדם בעל יכולת להציג את קצב הלב, יאבחנו אנשי סגל רפואי את דום הלב, ואף יגדירו מהו קצב הלב הנוכחי בזמן דום הלב- פרפור חדרים (VF), טאכיקרדיה חדרית רחבת קומפלקס (VT), אסיסטולה או PEA.

טיפול בדום לבעריכה

הטיפול הראשוני והמיידי בדום הלב יכלול ביצוע החייאת לב-ריאה בסיסית על ידי הנוכחים הראשונים באירוע, והזעקת צוותי רפואה למקום. בבית החולים יוזנק צוות החייאה אם קיים, ומחוץ לכותלי בית החולים- יוזנק אמבולנס (בשאיפה לאמבולנס טיפול נמרץ).

הזעקת עזרהעריכה

כל אדם הנתקל באירוע של דום לב יכול לבצע פעולות בסיסיות למען הצלת חיי הזולת, ובמדינות מסוימות הוא אף מחויב לכך בחוק (בישראל - חוק לא תעמוד על דם רעך). יצירת קשר עם מוקד חירום טלפוני ודיווח על מיקום ואופי האירוע יחישו את הגעת העזרה הרפואית לאותו אדם, ונחשבים עמידה בדרישות החוק.

ביצוע החייאה בסיסיתעריכה

החייאה בסיסית (BLS-CPR), הכוללת עיסוי לב והנשמות, ניתנת לביצוע גם ללא כל ציוד רפואי או הכשרה רפואית קודמת (אך בהחלט מומלץ להכיר מבעוד מועד את אופי הפעולות)[5]. העיקרון המנחה הוא הצורך בביצוע לחיצות חזקות במרכז החזה, שיפעילו לחץ ויגרמו לכיווץ הלב. הלחיצות גורמות לדם לצאת משריר הלב החוצה, לכיוון איברי הגוף, ובכך מספקות להם דם וחמצן, ודוחות במקצת את מות התאים.

דפיברילציה מוקדמתעריכה

 
דפיברילטור חצי אוטומטי

דפיברילציה הוא השם המקצועי למתן מכת חשמל המועברת לשריר הלב בזמן דום לב. מטרת הדפיברילציה היא "לאפס" את הפרעת הקצב הפתולוגית, מתוך תקווה לחזרה לקצב הלב התקין. מחקרים הוכיחו כי ככל שהדפיברילציה בוצעה בזמן קצר יותר מהופעת דום הלב כך ביצעה את מטרתה בצורה טובה יותר- והובילה לחזרה לקצב לב המייצר תפוקה לבבית באחוזים גבוהים יותר.

בעבר רק מטפל רפואי בכיר (רופא או פרמדיק) היה בעל הרשאה לביצוע דפיברילציה, אך מאז הופעתם של דפיברילטורים חצי אוטומטיים הועברה ההרשאה לכל אדם המסוגל להפעיל את המכשיר, פעולה אשר איננה מחייבת ידע קודם. המכשיר הוא שיחליט על הצורך בביצוע דפיברילציה, וכל שעל המטפל לעשות הוא לחברו לחזהו של החולה ולהשמע להוראותיו.

ביצוע החייאה מתקדמתעריכה

החייאה מתקדמת (ALS-CPR) הוא כינוי לפעולות החייאה המבוצעות על ידי רופא או פרמדיק, וכוללות מגוון רחב של פעולות נוספות (מעבר להחייאה בסיסית)- מתן תרופות בדרכי מתן שונות, השגת נתיב אוויר דפנטיבי (אינטובציה, קוניוטומיה וכו׳), ביצוע דפיברילציה ידנית (בניגוד לחצי אוטומטית) וכו׳.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Safar P (דצמבר 1986). "Cerebral resuscitation after cardiac arrest: a review". Circulation 74 (6 Pt 2): IV138–53. PMID 3536160. 
  2. ^ Holzer M, Behringer W (אפריל 2005). "Therapeutic hypothermia after cardiac arrest". Current Opinion in Anesthesiology 18 (2): 163–8. PMID 16534333. doi:10.1097/01.aco.0000162835.33474.a9. 
  3. ^ Safar P, Xiao F, Radovsky A, et al. (ינואר 1996). "Improved cerebral resuscitation from cardiac arrest in dogs with mild hypothermia plus blood flow promotion". Stroke 27 (1): 105–13. PMID 8553385. doi:10.1161/01.STR.27.1.105. 
  4. ^ Ochoa FJ, Ramalle-Gómara E, Carpintero JM, García A, Saralegui I (יוני 1998). "Competence of health professionals to check the carotid pulse". Resuscitation 37 (3): 173–5. PMID 9715777. doi:10.1016/S0300-9572(98)00055-0. 
  5. ^ http://www.mdais.org/Elearning/

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.