משתמשת:KRP/טענת ההסתמכות

טענת ההסתמכות הנה טענה העומדת לזכותו של מי שהוא נאשם בפלילים, נתבע באזרחי או בתחום המנהלי ועיקרה הוא כי הנתבע הסתמך על חוות דעת של מומחים ואנשי מקצוע או על פעולה של רשות מנהלית ולפיכך לא צריכה לחול עליו אחריות אישית.

טענת ההסתמכות, אשר מקורה בפסיקת בתי המשפט, מתבססת על ההנחה כי בתחומים הדורשים ידע מיוחד, אין לאדם הנועץ את המומחיות הנדרשת ולכן הוא רשאי להסתייע בחוות דעת של מומחים לדבר. לרוב מדובר בהסתמכות על חוות דעת משפטית או חשבונאית, אם כי ניתן כמובן להתייחס גם לחוות דעת בתחומים נוספים, כגון בתחום השמאות, הנדסה, רפואה וכדומה.

טענת ההסתמכות בדין הפלילי

זיכוי נאשם מפלילים על בסיס הטענה שהסתמך על חוות דעת של מומחה, מבוססת על ההנחה שעצם ההסתמכות מלמדת על תום לבו של אותו נאשם, ואף עשויה לשלול את קיומה של מודעות וקיומה של מחשבה פלילית.

בית המשפט העליון דן בפס"ד פרומדיקו בטענת ההסתמכות, וקבע הלכות חשובות בעניין זה. לפי קביעת בית המשפט, טענת ההסתמכות מבוססת על היגיון וניסיון החיים ולא על לשון החוק. השופט ת. אור מציין בפסק דינו כי על מנת להכיר בטענה, אין להכביד בהעלאת דרישות פורמליות של פניה בכתב או דרישה לקבל חוות דעת בכתב או שתהיה פניה נקודתית ישירה ליועץ כלשהו. על מנת שתישלל הכוונה של נאשם לפעול שלא כדין, יש להוכיח שלושה רכיבים: האחד, שהנאשם פעל בתום לב; השני, שהנאשם פעל על בסיס חוות דעת של מומחה לדבר, בר סמכא; השלישי, שהמומחה קיבל את העובדות הרלוונטיות ויודע את הדין.

כאמור, קובע בית המשפט העליון כי אין הכרח שתהיה פניה ישירה למומחה אלא חשובים המהות והתוכן ולא אופן השגת חוות הדעת. עם זאת, פניה ישירה בכתב עשויה לתת תשובה ברורה לשאלה אם ניתן היה להסתמך על אותו יעוץ וכן תהווה ראיה חשובה בקביעת האחריות הפלילית.

טענת ההסתמכות בדין האזרחי

הסתמכות על חוות דעת כטענה במשפט אזרחי טרם נדונה בבתי המשפט, אולם מדובר בטענת הגנה

טענת ההסתמכות בדין המנהלי

טענת הסתמכות בדין המנהלי ידועה לרוב בשם "עקרון ההסתמכות" או "אינטרס ההסתמכות", והיא מבוססת על הסתמכותו של אזרח על הבטחה או מצג של הרשות המנהלית, כגון הבטחה של רשויות המס, הצהרה של משרד הפנים, מצג של בנק ישראל, וכדומה.