משתמשת:Lizatamir/פסק דין שרונה ארביב

ע"ע 363/07 שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ

מידע החלטה
ערכאה	בית הדין הארצי לעבודה
תאריך החלטה	26 מאי 2010
החלטה
קבלת העתירה ובה נקבע כי מעביד אינו רשאי לפטר עובדת בשל אי גילוי דבר הריונה בראיון עבודה.
חברי המותב
חברי המותב	הנשיא סטיב אדלר; השופטים רונית רוזנפלד, שמואל צור; נציגי ציבור רן חרמש, ישראל בן יהודה.
דעות נוספות	השופט שמואל צור: "הריון הוא עניין אישי – אינטימי שלא כל אישה מעוניינת לחושפו בשלביו המוקדמים. יש לכבד זכות זו של האישה כחלק מזכותה הבסיסית כעובדת או כמועמדת לעבודה וכחלק מכבודה כאישה וכאדם."
תקדימים
זה התקדים הראשון העוסק בהפליית נשים מטעם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה הדן בחובת גילוי דבר הריונה של המועמדת לעבודה בראיון העבודה.

ע"ע 363/07 שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ, שניתן בשנת 2010, הוא פסק הדין הראשון של בית הדין הארצי לעבודה בו נקבע כי מעבידים אינם רשאים לפטר עובדת בשל אי גילוי דבר הריונה בעת הליכי קבלה לעבודה, ואינם רשאים לשאול בעת ראיון העבודה באם המועמדת בהריון. פסק הדין ניתן לאחר דיונים קודמים בבית הדין האזורי לעבודה.

רקע

שרונה ארביב עבדה כמזכירת החברה בחברת ביוטכנולוגיה פואמיקס בע"מ. ארביב החלה את עבודתה בחברה ב-30 לדצמבר 2003, בעת שהייתה בחודש השני להריונה. בראיון העבודה שקיים עימה אחד ממנהלי החברה, נמנעה מלציין שהיא בהריון. בתום הראיון הודע לארביב כי התקבלה לעבודה, והיא החלה לעבוד בחברה למחרת היום. חודשיים וחצי לאחר קבלתה לעבודה, הודיעה למנהל החברה, מר עיני, שהיא בחודש החמישי להריונה, ופוטרה יומיים לאחר מכן, ב-16 למרץ 2004. במכתב הפיטורים שקיבלה ממר עיני לא צוינה הסיבה לפיטוריה, אך צוין כי היא זכאית ל-30 ימי הודעה מוקדמת על הפיטורים, ועל כן תוארך העסקתה בחברה עד ל-16 במאי 2004. ארביב לא השלימה את מלוא תקופת ההודעה המוקדמת. היא עזבה את מקום העבודה ב-30 לאפריל 2004 והגישה תביעה לבית הדין לעבודה בטענה כי פוטרה מחמת הריונה.

הדיון בבית הדין האזורי לעבודה

הדיון התקיים ב-5 למאי 2007, בפני השופט ד"ר יצחק לובוצקי.

בהליך זה הצדדים היו חלוקים באשר לסיבת הפיטורים של התובעת. התובעת, שרונה ארביב, טענה כי זכויותיה הופרו וכי פוטרה מחמת הריונה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים. כמו כן, טענה שיש לראות בפיטוריה פיטורים שנעשו בחוסר תום לב ולזכותה בפיצוי כספי. הנתבעים, חברת פואמיקס ומר עיני, טענו כי התובעת פוטרה בשל תפקוד לקוי וכי מנהלי החברה הגיעו למסקנה שיש לפטרה בטרם נודע להם על הריונה. עם זאת, מדבריו של הנתבע מר עיני עלה כי היה קשר עקיף בין הריונה של ארביב לפיטוריה. עיני טען כי לטעמו התובעת הייתה חייבת לגלות את דבר הריונה עוד במהלך ראיון העבודה, ואף השווה את הסתרת ההיריון להסתרת תכנון יציאה לחופשה בת מספר חודשים. מאחר ולא עשתה זאת, פעלה לטעמו של עיני בחוסר יושר, דבר שהוביל לבסוף לפיטוריה.

הדיון

בית הדין האזורי נמנע מלקבוע מפורשות אם התובעת פוטרה בשל תפקוד לקוי בלבד. מאחר והתובעת פוטרה זמן קצר לאחר גילוי דבר ההריון למעביד, קבע בית הדין כי אי גילוי דבר הריונה בעת ראיון העבודה היה מבין השיקולים שהובילו לפיטוריה. כמו כן קבע, כי גם אם לא הייתה זו הסיבה העיקרית והחשובה מבין הסיבות לפיטורים, די בעצם קיומה כדי לקבוע שמדובר בפיטורים בחוסר תום לב.

בית הדין האזורי קבע, כי מאחר והחוק אינו מחייב אישה לדווח למעביד על הריונה עד לחודש החמישי של ההריון, גם מועמדת פטורה מדיווח על ראשית הריונה בזמן הליכי הקבלה לעבודה. על המעביד נאסר לדרוש ממועמדת לעבודה סטנדרטים גבוהים יותר משדורש החוק. לכן שרונה ארביב הייתה פטורה מלדווח בעת מועמדותה לעבודה על דבר ראשית הריונה, ועל מעבידה נאסר לכלול מבין השיקולים אשר הובילו לפיטוריה את אי הגילוי ואת ההריון עצמו.

לפי בית הדין האזורי, אי גילוי דבר ההריון בעת ראיון העבודה אינו דומה לאי גילוי הכוונה לצאת לחופשה ארוכה בסמוך למועד הקבלה לעבודה. ההריון הינו עניין של מין, לכן הפיצוי לו זכאית התובעת ייפסק עקב התנהגות חסרת תום לב של המעביד אשר מפרה את עיקרון השוויון בין המינים. עם זאת, הפיצוי לא ייפסק על בסיס חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. שכן חוק זה אינו חל במקרה הנידון, מאחר והיקף העובדים בחברת פואמיקס בזמן פיטוריה של התובעת היה נמוך מזה הקבוע בחוק.

פסק הדין

1. התובעת הוכיחה את תביעתה כנגד הנתבעת, חברת פואמיקס בע"מ, מכוח הפרת העיקרון הכללי של השוויון, אך לא מכוחו של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988. לכן ישלם המעביד לתובעת סך של 20,000 ש"ח כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין שנעשו בחוסר תום לב, וכן סכום נוסף של 3,000 ש"ח בצרוף מע"מ כשכר טרחה עו"ד.
2. תביעותיה של העובדת המסתמכות על חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954, נדחות. שכן חוק זה לא חל במקרה הנידון מאחר והתובעת הועסקה במקום עבודתה פרק זמן הקצר משישה חודשים כדרישת החוק.
3. התביעה כנגד הנתבע מר עיני תדחה בשל היעדר יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובעת.

ערעור בבית הדין הארצי לעבודה

הדיון התקיים ב-26 למאי 2010, בפני הנשיא סטיב אדלר, השופטים רונית רוזנפלד ושמואל צור ונציגי הציבור רן חרמש וישראל בן יהודה.

הערעור הוגש במסגרת פרויקט פרו בונו של שדולת הנשים.

המערערת והמשיבה כנגד: שרונה ארביב

המערערת, שרונה ארביב, טענה כי בניגוד לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה, הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה חלות בנסיבות העניין. זאת מאחר ובמועד הפיטורים הועסקו בחברת פואמיקס שבעה עובדים. כמו כן טענה כי בית הדין האזורי טעה כשלא התייחס במתן הפסיקה לכך שלא נערך לה שימוע בטרם פוטרה. יתר על כן, ערערה ארביב על גובה הפיצויים שפסק לה בית הדין האזורי בגין פיטורים לא חוקיים שלא בתום לב. ארביב טענה כי הפיצוי אינו משקף את הנזק הכספי ולא את עוגמת הנפש שנגרמו לה.

בתגובה לערעור שכנגד טענה כי החברה לא הביאה כל ראיה לתפקודה הלקוי במקום העבודה. זאת בניגוד לארביב, שהצליחה להוכיח כי ההריון היווה לכל הפחות אחד מן השיקולים שהובילו לפיטוריה.

המשיבה והמערערת כנגד: פואמיקס בע"מ

המשיבה, חברת פואמיקס, טענה כי העובדת פוטרה על רקע תפקוד לקוי ולא מחמת הריונה. גם אם היה אי גילוי דבר ההריון בעת ראיון העבודה אחד מן השיקולים שהובילו לפיטוריה של ארביב היה זה שיקול משני ביותר, ולכן אין לראות בפיטוריה פיטורים בחוסר תום לב. כמו כן טענה המשיבה כי בית הדין האזורי טעה כאשר דחה את טענת החברה כי הסתרת ההריון מהווה פגיעה ביושר ואמון עליהם מושתתים יחסי העבודה, פגיעה המצדיקה פיטורים.

בתגובה לערעור העובדת טענה החברה כי צדק בית הדין כאשר קבע כי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אינו חל במקרה הנידון. זאת מאחר ובזמן עבודתה של ארביב בחברה, מספר העובדים היה נמוך משישה כדרישת החוק.

הדיון

שופטי בית הדין הארצי תמכו במסקנתו של בית הדין האזורי אודות קיומו של קשר סיבתי בין הריונה של התובעת לבין ההחלטה לפטרה. כמו כן השופטים תמכו בקביעתו של בית הדין האזורי כי פיטוריה של ארביב היוו ביטוי להפרה של עקרון השוויון ולהפליה מטעמי מין והריון, וקבעו כי על ארביב לא הייתה מוטלת חובת הדיווח על הריונה בעת קבלתה לעבודה.

שאלת המפתח בדיון זה הייתה שאלת תחולתו או אי-תחולתו של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה על חברת פואמיקס בע"מ במועד הרלבנטי לקביעת זכויותיה של שרונה ארביב. שופטי בית הדין הארצי קבעו כי החוק חל בנסיבות המקרה, ובדעה זו תמך גם נציג המעבידים מר ישראל בן יהודה. עם זאת, נציג העובדים מר רן חרמש לא תמך בקביעת השופטים, ואף הציע לדחות את הערעור.

פסק הדין

בית הדין קיבל את ערעורה של ארביב ופסק כי:

1. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה חל בנסיבות המקרה.
2. פיטורי עובדת בשל הריונה ובשל אי גילוי דבר ההריון בעת ראיון העבודה מהווים פיטורים בחוסר תום לב ונוגדים את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות.
3. על החברה לשלם לעובדת פיצוי כספי בסך 30,000 ש"ח על הנזק הלא ממנוי שנגרם לה. זאת נוסף לפיצוי בסך 20,000 ש"ח שפסק בית הדין האזורי. כמו כן תשלם החברה לעובדת הוצאות משפט ושכר טרחה עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.
4. הערעור שכנגד שהגישה החברה נדחה.
5. בפסק דינו הדגיש השופט שמואל צור כי:

הריון הוא עניין אישי – אינטימי שלא כל אישה מעוניינת לחושפו בשלביו המוקדמים. יש לכבד זכות זו של האישה כחלק מזכותה הבסיסית כעובדת או כמועמדת לעבודה וכחלק מכבודה כאישה וכאדם.

— ע"ע שרונה ארביב, פסקה 3 לספק דינו של השופט שמואל צור

בעקבות פסק הדין

פסק הדין של שרונה ארביב סייע לנשים עובדות רבות אשר פוטרו מחמת הריון, מאחר וקבע כי אי גילוי העובדת או המועמדת על דבר הריונה עד החודש החמישי אין בו משום הפרת חובת תום הלב. בעקבות פסק דין זה נפסקו מספר פסקי דין נוספים:

• פסק דין בתיק ע"ב 10355/06 אדוה צפון-בנימין נ' נאמן יעוץ והכוונה לגיל הזהב בע"מ, בית הדין האזורי לעבודה.

אדוה צפון-בנימין עבדה בחברת ייעוץ והכוונה לגיל הזהב בתפקיד רכזת השמה ושיווק החל מיום 12.2.06. ביום 26.3.06, הודיעה התובעת במקום עבודתה על היותה בחודש הרביעי להריונה. ביום 29.3.06 נמסרה לתובעת הודעת פיטורים, בכתב ובעל פה, המודיעה לה על סיום עבודתה בחברה ביום 31.3.06. אדוה צפון-בנימין הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. היא טענה כי פוטרה מעבודתה אך ורק בשל היותה בהריון, ולכן היא זכאית לפיצוי בעד אבדן הכנסה בתקופת ההריון ובתקופה של 75 ימים מתום חופשת הלידה, הפסד דמי לידה, הפסד פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עוגמת נפש. לטענת הנתבעים, חברת הייעוץ ומנהל העבודה מר אבשלום מנחמי, התובעת נהגה בחוסר תום לב עת העלימה את עובדת הריונה בהליכי הקבלה לעבודה, אולם היא פוטרה עקב ליקויים בתפקודה ואבדן אמון ולא מחמת ההריון.

בית הדין קבע כי צפון-בנימין פוטרה מחמת הריונה ופסק לטובתה פיצוי בגין נזק ממוני בסך של 58,142 שקלים, ובנוסף פיצוי בגין נזק לא ממוני לרבות עגמת נפש בסך של 50,000 שקלים, וכן שכר טרחה עו"ד בסך 15,000 ש"ח. במתן פסק הדין התבסס בית הדין על פרשת ארביב משנת 2007, וקבע כי ככלל מועמדת לעבודה אינה חייבת לגלות למעסיקיה הפוטנציאליים כי היא בהריון.

• פסק דין בתיק סע"ש 41997-04-13 נטלי שינדלר נ' יחיאל אמנון, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

נטלי שינדלר עבדה אצל הנתבע, יחיאל אמנון, בחנות נעלים שבבעלותו מתחילת ספטמבר ועד אמצע נובמבר 2012, מועד בו פוטרה מעבודתה בהיותה בהריון. שינדלר הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לקבלת פיצוי בגין פיטוריה מחמת הריונה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן לקבלת פיצוי בגין אי מסירת פירוט תנאי עבודתה, בניגוד להוראות חוק הודעה לעבודה. הנתבע טען, כי הפיטורים נבעו משינויים ארגוניים בחנות ולא מחמת הריונה של התובעת. כמו כן טען כי התובעת הסתירה ממנו את היותה בהריון, בעת שהחלה לעבוד בחנות.

בית הדין האזורי פסק לתובעת פיצויים על סך של 25,000 ש"ח בגין פיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וקבע כי היות התובעת בהריון היה אחד השיקולים שנלקחו בחשבון על ידי הנתבע ובגינם פוטרה. בנוסף, נפסקו לטובת התובעת פיצוי בגין אובדן שכר ממועד פיטוריה ועד ללידה וכן פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב לעובד על תנאי העסקה ואי עריכת שימוע. במתן פסק הדין התבסס בית הדין על פרשת ארביב, וקבע כי האיסור לפטר עובדת עקב הריונה ואי גילוי דבר ההריון בעת הליכי הקבלה לעבודה, גם אם העובדת מועסקת במקום העבודה פחות משישה חודשים, מעוגן הן בעקרון השוויון הכללי והן בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

ראו גם

• חוק עבודת נשים
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

קישורים חיצוניים

• פסק דין, ע"ב 3662/05 שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ, בית הדין האזורי לעבודה, 2007
• פסק דין, ע"ע 363/07 שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ, בית הדין הארצי לעבודה, 2010
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, באתר "נבו"
• חן מענית, פסק דין תקדימי: אישה לא מחויבת על הריון בראיון עבודה, באתר "גלובוס", 30 מאי 2010
• אורנית אבני-גורטלר, "נשואה? יש לך חבר? מתכננת הריון?", באתר "News1 מחלקה ראשונה", 19 אוגוסט 2010
• נועם שרביט, את בהריון? לא חובה לדווח בראיון עבודה, באתר "nrg חדשות", 30 מאי 2010
• הילה פורת, מועמדת לעבודה אינה מחויבת לגלות למעסיק הפוטנציאלי על דבר הריונה בנסיבות בהן למידע בדבר ההריון אין כל רלוונטיות למשרה המוצעת, באתר "עולם העבודה", 8 מאי 2013
• תמיר קדמי, ראיון עבודה – הריון, באתר "הבית של העבודה והמשפחה", 7 מרץ 2011