פתיחת התפריט הראשי

סטיב אדלר

שופט ישראלי בבית הדין לעבודה

סטפן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן[2]) אדלר (Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. שימש נשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 19972010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.[1][3]

סטיב (ישראל אהרן) אדלר
Stephen Adler.jpg
לידה 17 בפברואר 1941 (בן 78)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1968
השכלה
עיסוק שופט, עורך דין, גישור עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בית הדין הארצי לעבודה ה־3
15 בספטמבר 199715 בנובמבר 2010
(13 שנים)
סגן נשיא בבית הדין הארצי לעבודה
אפריל 199015 בספטמבר 1997
(כ־7 שנים ו-24 שבועות)
שופט בבית הדין הארצי לעבודה
198615 בנובמבר 2010
(כ־24 שנים)
שופט ראשי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
19831986
(כ־3 שנים)
שופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
יוני 1975 – מרץ 1986
(כ־10 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סטיב אדלר נולד בארצות הברית למשפחה מסורתית[2], וגדל במשפחה חד הורית בידי אמו הגרושה.[4] בשנת 1962 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קורנל, ובשנת 1965 סיים לימודי משפטים[5] באוניברסיטת קולומביה.

בשנים 1968-1965 היה ממונה על יחסי העבודה מטעם הממשל הפדרלי בארצות הברית. בשנת 1968 עלה לישראל ובשנת 1970 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל. בשנים 1975-1970 פעל כעורך דין עצמאי.

בדצמבר 1975 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה, וב-1983 מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ביוני 1986 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל 1990 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-15 בספטמבר 1997, עם פרישתו של מנחם גולדברג מתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מונה אדלר לכהונה זו. ב-15 בנובמבר 2010, לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, נילי ארד, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).[6]

לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,[1][3] והוא יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי.[7]

עמדותיועריכה

ציונות ומסורת יהודיתעריכה

אדלר, רואה בתפקידו ובחוקי העבודה הישראליים, מימוש הציונות על פי המסורת וההלכה היהודית, הכוללת סובלנות לזר, הגנה על החלש ודאגה לזכויות נשים, מניעת שחיתות, מדיניות רווחה שלטונית, והגנה על עובדים באופן שמחזק את העסקים ואת החברה בו-זמנית, כולל שמירת השבת כיום מנוחה לאומי.[8]

במאמר על הפגיעה המוסלמית בעתיקות על הר הבית והניסיון לטשטש ממצאים שנותרו בשטח, אדלר קורא למדינת ישראל לעמוד על זכויות היהודים במקום, ורואה בזה מחויבות של המדינה ואחריותה כלפי הדורות הבאים של מוסלמים, נוצרים ויהודים כאחד.[9]

דיני עובדים ועבודהעריכה

אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסיקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות.[10]. כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו[11]. בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור כי אם פעולת עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה[12].

התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:[13]

יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.

דברים אלה עוררו תגובה חריפה מצד מנהלי חברות כוח אדם, ובפרט אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר והבעלים של חברת כוח האדם לין-ביכלר. לאחר זאת מונה לין לנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.[14]

בדצמבר 2007 אישר בקשה לצווי מניעה כנגד שביתת ארגון המורים, בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשה בנימוק דומה, לצו מניעה נגד שביתת הסגל האקדמי הבכיר נפסלה על-ידו מכל וכל.[15]

לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים במקרים בהם דנים בפגיעה בהתארגנות עובדים חדשה מפני האפשרות של פירוק ההתארגנות, ולדחוף למתן מענים מהירים יותר במטרה להגן על זכות ההתאגדות.[16]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 המגשר בין עובדי משרד החוץ לאוצר – השופט בדימוס סטיב אדלר (אתר חדשות מגפון)
  2. ^ 2.0 2.1 שיחה עם מאזינים בהרצאה על מעמד ירושלים במשפט, ערב יום ירושלים, בית שמש
  3. ^ 3.0 3.1 גם בסכסוך המורים אדלר ינסה לגשר (הארץ
  4. ^ בראיון לעיתון כלכליסט, אמר שדווקא ילדותו כבן יחיד של אם חד הורית השפיע עמוקות על דעותיו, עמדותיו ופסיקותיו המשפטיים.
  5. ^ עם תואר J.D. - מורה חוק (יוריס דוקטור), מסלול לימודים הנהוג בארצות הברית לקראת קבלת רישיון עורך דין, ואין לבלבל בינו ובין תואר דוקטור כמשמעותו בישראל.
  6. ^ יפעת פרייז, ‏היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי, באתר גלובס, 6.9.2010
  7. ^ נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה, באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי
  8. ^ הרצאתו של סטיב אדלר בכנס 'עסקים עושים ציונות' (יוטיוב). בהרצאה זו הדגיש שפקודת סדרי השלטון והמשפט, הקובעת את השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה, היא למעשה החוק הראשון שהתקבל במדינת ישראל, ושפקודה זו אמנם מקורהּ במסורת ובדת, אך חיונית לרווחת תושבי המדינה, ואף להצלחת עסקיה.
  9. ^ הר הבית בבית המשפט (אנגלית, אתר "הריסוֹת הר הבית")
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
  13. ^ חיים ביאור ונורית רוט, "מעסיקים רבים דורסים את העובדים", באתר הארץ.
  14. ^ חיים ביאור, ההאשמות ההדדיות הסתיימו במינוי מפתיע, באתר הארץ.
  15. ^ ע"ע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)
  16. ^ ניצן צבי כהן, ‏הפיצויים שנפסקו בנואר צודקים, אך מגיעים באיחור של שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באוגוסט 2018