משתמשת:Saba1961/טיוטה אפרת

נישואי קטינים בישראל

נישואי קטינים הוא מושג שמבטא היקשרות בקשר הנישואים של צעירים בישראל מתחת לגיל הנישואים המותר בחוק, על פי חוק גיל הנישואין, תש"י-1950 . 

רקע לחוק

המחוקק הישראלי, עוד בראשית דרכו, ראה לנכון לקבוע בספר החוקים את גיל המינימום בו רשאים אזרחי ישראל להינשא זה לזו, הדברים נקבעו בחוק גיל הנישואין, תש"י-1950 (להלן – "החוק");

בחוק נקבע כי גיל הנישואים המינימלי הוא 17 שנים, לגבר ולאישה. נישואים בגיל צעיר יותר וסיוע לעריכת נישואים אלה הם עבירה פלילית שעונשה מאסר שנתיים או קנס. בית משפט לענייני משפחה היה רשאי לתת היתר לנישואים בגיל צעיר יותר כאשר מדובר בנערה שהרתה או ילדה לאיש אשר לו ברצונה להינשא, וכן בנסיבות מיוחדות לאחר שלשני בני הזוג מלאו 16 שנה.

בנובמבר 2013 תוקן החוק, וגיל הנישואים המינימלי הועלה ל-18 שנים, ונקבע שבית משפט לענייני משפחה רשאי להתיר נישואים בגיל צעיר יותר רק למי שכבר מלאו לו 16 שנה  וקיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובתו, המצדיקות מתן היתר זה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נומק השינוי:

 "הצעת החוק מטרתה למנוע נישואין בגיל צעיר, כאשר הנער או הנערה אינם בשלים לקבל החלטה שתשפיע על מהלך חייהם, וייתכן שהיא אינה פרי רצונם החופשי." 

מעורבות עובד סוציאלי לעניין סדרי דין בתהליך

בחוק גיל הנישואים, תש"י (1950) , בסעיפים 3 ו5 לחוק, מתוארת מעורבותו של עו"ס לעניין סדרי דין בתהליך.

בסעיף 1 לחוק מוגדר כי עו"ס לעניין סדרי דין הוא עובד סוציאלי שמונה על ידי שר הרווחה לתפקיד זה.

בסעיף 3 לחוק ("עילת תביעה להתרת קשר נישואים") מצוין כי:

"תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א) יכולה להיות מוגשת על ידי... עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין"

העילה המתוארת היא, העובדה כי הנישואים נערכו בניגוד לחוק.

בנוסף החוק מורה בסעיף קטן (ג) כי:

"הוגשה, שלא על ידי עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין, תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א), ועובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין סבור שהדיון בתביעה יש בו ענין לכלל – רשאי הוא להופיע בדיון ולהשמיע בו את טענותיו".

סעיף זה למעשה מתייחס למציאות בה נערכו כבר נישואי קטינים בניגוד לחוק.

סעיף 5 בחוק ("היתר נישואי קטין או קטינה"), לעומתו , מתאר את סמכותו של העו"ס לעניין סדרי דין בשלב טרום הנישואים.

וכך נכתב:

סעיף קטן (א): "על אף האמור בחוק זה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר לנישואי קטין או קטינה אם מלאו להם שש עשרה שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה... "

סעיף קטן (ב): "לא יכריע בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להיתר נישואין של קטין או קטינה שמלאו להם שש עשרה שנים אך טרם מלאו להם שבע עשרה שנים, אלא לאחר שקיבל תסקיר מאת עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין"

מתוארת כאן למעשה דרך ההתערבות של עו"ס לעניין סדרי דין שהיא הגשת תסקיר. תסקיר עו"ס לעניין סדרי דין מוגש כתגובה לבקשת בית משפט למשפחה להגשת תסקיר.

בתסקיר, על עו"ס לסדרי דין לבטא את הערכתו המקצועית באשר לקיומן או אי קיומן של נסיבות מיוחדות העשויות לאפשר מתן היתר לנישואי הקטין ו/או הקטינה, מושאי הדיון המשפטי. 

דרכי עבודתו של עו"ס לעניין סדרי דין

בהוראה 3.20 לתקנון העבודה הסוציאלית, שפורסם בדצמבר 2014, העוסקת ב "תפקידו ודרכי עבודתו של עובד סוציאלי לסדרי דין", בסעיף מס' 10, נאמר כי:

"כשמוגשת לבית המשפט בקשה להיתר נישואין של קטין/ קטינה שעוד לא מלאו להם 17 שנים, על ביהמ"ש לבקש תסקיר עו"ס לסדרי דין...   לפי החוק, אין כל אפשרות למתן היתר נישואין מתחת לגיל 16...    בחקירתו של עו"ס לס"ד עליו לברר רק האם קיימות נסיבות מיוחדות שבגינם אי מתן היתר עלול לפגוע בטובת הקטין. שיקולים הקשורים להריון, פגיעה כלכלית או רצון ההורים אינם יכולים לעמוד כנימוק לגיטימי בפני עצמו".

 

פרשנות בתי המשפט לחוק

בפסק דין פלונית (1), בערעור לבית המשפט העליון כתבו השופטים ברק, כהן ושילה בהקדמה לפסק:

"בית המשפט העליון פסק:

א. הכלל הוא, שנישואי נערה, אשר טרם מלאו לה שבע-עשרה שנים, אסורים הם, ורק במקרים מיוחדים, כאשר לדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן לתת היתר נישואין.

ב. (1) המחוקק לא הגדיר את הנסיבות, המצדיקות מתן היתר נישואין לנערה - להוציא לידה והיריון - אלא השאיר את המלאכה לרשות השופטת, אשר חייבת לצקת תוכן מעשי, ממקרה למקרה, להוראתו הכללית של המחוקק.

(2) ההדרכה היחידה, שניתנה לרשות השופטת, היא, כי אותן נסיבות, המצדיקות מתן היתר, נסיבות מיוחדות הן, דהיינו, נסיבות יוצאות דופן, אשר יש בהן כדי להצדיק סטייה מהכלל.

(3) נסיבות אלה מתמקדות, מטבע הדברים, בטובתה של הנערה, אשר עליה ביקש המחוקק להגן.

(4) כשם שהמחוקק עצמו לא קבע מבחנים מדויקים להגדרת המצבים, בהם יש מקום ליתן היתר לנישואי נערה, כן אין זה מן הרצוי, כי בתי המשפט ינסו לגבש, בצורה של פרשנות שיפוטית, מבחנים מדויקים שכאלה. התבונה וניסיון החיים מחייבים השארת עניין זה גמיש להחלטתו של השופט, הדן בעניין.