משתמש:אביתרג/טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אביתרג.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אביתרג.


מרדכי גלצר עריכה

מרדכי דֹב גלצר
 
אין תמונה חופשית
לידה 18 באוגוסט 1941
כ"ה באב ה'תש"א
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 5 במאי 2015 (בגיל 73)
ט"ז באייר ה'תשע"ה
ירושלים, ישראל
ענף מדעי פלאוגרפיה וקודיקולוגיה
מקום מגורים ישראל
מקום קבורה ירושלים, ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
תרומות עיקריות

תארוך כתבי יד עבריים וציון מקורם

אפיון סוגי כתבי יד עבריים

ד"ר מרדכי דֹב גלצר (Glatzer; כ"ה באב, ה'תש"א - ט"ז באייר, ה'תשע"ה, 18 באוגוסט, 1941 - 5 במאי, 2015) היה פלאוגרף וקודיקולוג ישראלי. עסק בחקר כתבי יד עבריים, אשר הופיעו במגילות או במצחפים החל משלהי תקופת הגאונים ועד לימי ראשית הדפוס באירופה במאה ה-15. כמו כן, עסק בתמורות שחולל הדפוס בתרבות היהודית, בהשפעה העמוקה שהייתה לו על הספר העברי ובחקר דפוסי הערש העבריים. שימש כמרצה בחוג לתלמוד, ובמכון לספרנות באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה עריכה

יוחנן ברויאר נולד ברחובות לרב מרדכי ברויאר, בתקופה ששימש כמורה בישיבת הדרום ברחובות. הוא למד בישיבת הר עציון, ולאחר מכן בישיבת נצח ישראל בירושלים אצל הרב ישראל זאב גוסטמן. את השכלתו האקדמית רכש בחוגים לתלמוד וללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות השמונים הוא הורה במכינה לתלמוד של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית.

ברויאר הוא פרופסור חבר בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעבר שימש בו ראש החוג. הוא שימש גם ראש היחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידי חוץ לארץ. כמו כן היה חוקר אורח באוניברסיטת קולומביה ומרצה אורח בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

מאז שנת 2000 פרופ' ברויאר הוא חבר יועץ האקדמיה ללשון העברית ובשנת 2009 נבחר לחבר האקדמיה. הוא יושב-ראש הוועדה למילים בשימוש כללי וחבר ועדת הדקדוק.

משפחתו עריכה

ברויאר נשוי לשירה ברויאר, שמשמשת כמנהלת התיכון לבנות פלך בירושלים. ברויאר הוא אב לארבע בנות.

תחום התמחותו עריכה

מחקריו של פרופ' ברויאר עוסקים בלשון ספרות חז"ל, לשון התנאים ולשון האמוראים, בעברית של התלמוד הבבלי ובשפה הארמית. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא "העברית בתלמוד הבבלי לפי כתבי היד של מסכת פסחים".

שיטתו המתודולוגית עריכה

לברויאר שיטת לימוד סדורה שאותה הוא מנחיל לתלמידיו. עיקרה של השיטה עידוד של חשיבה עצמאית ומחודשת על כל נושא העולה על הפרק, גם אם הדבר כרוך בהעמדת החוקרים הקודמים באור בלתי חיובי. הוא מרבה להתפלמס ולהציג גישות חדשות בכל תחום. מורו ורבו המובהק הוא פרופסור משה בר אשר, אשר עודד ופיתח את תחום חקר לשון חז"ל באוניברסיטה העברית.

פרסים עריכה

  • פרס קוטשר (1980)
  • פרס גולדה מאיר (1986)
  • פרס ורבורג (1990)
  • פרס רוזנטל (1992)

ספריו עריכה

  • העברית בתלמוד הבבלי: לפי כתבי היד של מסכת פסחים, ירושלים תשס"ב
  • עיונים בעברית בארמית ובלשונות היהודים (בעריכתו), ירושלים תשס"ג
  • עיונים בעברית לדורותיה (בעריכתו), ירושלים תשס"ג

ממאמריו עריכה

  • פעל ובינוני בתיאורי טקס במשנה', תרביץ נו (תשמ"ז), 326-299.
  • על גלגולי לשון חז"ל בתלמוד הבבלי, מחקרי תלמוד, ב, קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, ירושלים תשנ"ג, עמ' 126-91
  • גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו, תרביץ סו (תשנ"ז), עמ' 59-41
  • תפקיד המילית 'קא' בארמית הבבלית, לשוננו ס (תשנ"ז), עמ' 94-73
  • הרכיב העברי בארמית של התלמוד הבבלי, לשוננו סב (תשנ"ט), עמ' 80-23
  • מוצאו והוראתו של הביטוי ממלא מקום, לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 260-249

קישורים חיצוניים עריכה