חגית מיכאלי ארגמן
ציירת ואוצרת אומנות
ציוריי הוצגו ומוצגים בארץ ובעולם.
מאז וכל חיי אהבתי לצייר, ציור תמיד היה ויהיה בעיניי כביטוי לנסתרות ומראות ליבי ועיניי, ציוריי הם כלי לעולם לראות דרכם אור ודרך להתחדשות.
בציוריי אני מפנה וחושפת את תחושותיי, את האהבות שלי, החששות הרגשות בכל העוצמה, חיפוש אחר הרמוניה, ושלווה.
שם אני מגלה את מה שלעולם לא אוכל לומר במילים,
בעבודתי כציירת ואוצרת אומנות, חיפשתי וחקרתי אחר גישה חדשה לתהליך הציור, נושא שהעסיק אותי מאוד היה מקומה של ההרמוניה בצבעים, בקווים, בציור ובחיים,
משם התפתחו נושאים וסגנונות ,בכל תקופה היו מאפיינים שהתבטאו בצבע וסגנון מתפתח , בסגנון מופשט לירי המביע את הלך רוח הנפש, בהמשך חקרתי מרקמים על ידי עבודה עם חומרי בניין שמהם החלו לצוץ דמויות פיגורטיביות על גבול המופשט.
בחיי ציירתי בצבעים שונים, בטכניקות שונות, לפעמים הם היו מעורבים בחומרים גסים וטקסטורה עם נוכחות,
ותקופות בהם הצבע הלבן שלט, המנמליסטיות שלטה, עם שילוב פיגורטיבי מטושטש, אך תמיד עלה מתוך הציור רמז .
ניגודים שבין פיגורטיבי למופשט, בין קו לכתם, בין עדינות לחספוס
אך תמיד הקו המנחה היה לכיוון המופשט, גם שראו כמעט משהו ברור , דאגתי להבליט את הנסתר, והמטושטש, , להשאיר משהו שהוא רק שלי.ומשהו שיבוא ליידי ביטוי ויהיה שייך לצופה.
מאז ומתמיד קיבלתי השראה בתקופות שונות מאומנים שונים, פיקאסו בתקופה הקוביסטית והאורבנית