משתמש:חסיד148/דוד זאובר

רבי דוד נולד ביום י"ד טבת תרע"ו ונפטר בליל שבת קודש פרשת בא ד' שבט תשע"ה.

אביו ר' חיים זצ"ל הי"ד ולאמו הצדקנית מרת גיטל ע"ה הי"ד בעיר באניאד שבהונגריה, בשנות נעוריו קנה תורה מרבה של באניאד הגאון רבי אליעזר דייטש זצ"ל בעל תבואות השדה, כל ימיו סיפר בערגה על ביקורו של כ"ק אדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפערט זצוק"ל הי"ד (שנעק"ה בן זקוניו של הדברי חיים מצאנז זי"ע) שהגיע לעיר באניאד ונשתהה שם כמה שבועות והאציל מהודו על כל העיר.

בצעירותו למד בישיבה הגדולה בעיר פאקש, אצל הגאון הצדיק רבי שמשון אלטמאן זצוק"ל אב"ד ור"מ פאקש בעמח"ס "שיבולת הנהר", שם קנה את רוב תורתו.

בשנת תרח"ץ ברח מהונגריה כדי להינצל מגזירת הגיוס שריחפה אז על צעירי בית ישראל, בהגיעו לארה"ק שקד על דלתי התורה בישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב בראשות הגאון רבי טוביה ליסיצין זצוק"ל וכן עלה ירושלימה לבקר את הרה"ג ר' צבי הירש קעניגסבערג זצ"ל שהיה המלמד תשב"ר בעיר באניאד שאח"כ עלה לארה"ק ונשתקע בבתי מילנר בעיה"ק ירושת"ו.

תקופה קצרה התגורר בירושלים ושימש בקודש בבית הכנסת "ירושלם" ברח' חיי אדם (מקום משכן הבית הוראה רבות בשנים) שהיה נקרא ברמן'ס שול ע"ש מאפיית ברמן ששכנה בסמוך.

עם הגיע השמועות הנוראות מאירופה ניסה בכל כוחו להשיג "סטיפקארטים" למשפחתו באירופה, אבל כידוע באותם זמנים מי שלא היה קשור למפלגה לא קיבל אז בקשתו נדחתה על הסף, אולם הוא ז"ל לא הרפה עד שהשיג את הסטיפקארטים ושלח אותו להונגריה, אבל עד שהם הגיעו כבר היה מאוחר מידי, וכל משפחתו עלו המוקד על קידוש ה'.

כשייסדו בשעתו את ישיבת "קול תורה" בשכונת שערי חסד בירושלים, היות שהוא היה במקורו איירופאי הביא אותו לישיבה שהוא יהיה האב בשביל הבחורים פליטי השואה, והיה לו תפקיד רוחני ומגיד שיעור בישיבה החדשה והמתפתחת, כשראש הישיבה מכהן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל

מאז התיישב בתל אביב מייד ראה בו הגרי"צ הלוי זצ"ל איש אמונים והפקיד בידיו את משאת חייו בית הכנסת הגר"א שייסד, ורבי דוד שימש בקודש קרוב לשישים שנה, כאשר הוא דואג לכל מחסורי בית הכנסת, לא היה תפקיד שהיה צריך לעשות בבית כנסת שהוא לא היה מוכן לעשותו.

סדר יומו העמוס היה מתחיל בכל יום אחר תפילת שחרית היה מוסר כמה שיעורים במשניות במשנה ברורה ועוד, שם היו יושבים ולמדים, וכן בערב היה מוסר כמה שיעורים בבית הכנסת הגר"א ובעוד בתי כנסיות, דברי התורה שנאמרו בחן ובנועם היו מתוקים ומחכימים.

לפני כעשור כשעבר את גיל ה- 90 שנה רצו בעיריית תל אביב והמועצה הדתית לתת לו אות כבוד "יקיר תל אביב", וגם אנשי המפלגות הדתיות שלחו להפיר בו מאד, וגם מקורביו שידלו אותו שיצא מזה קידוש השם וכו', דחה את ההצעה בשתי ידיו בנימוקו שבעיני זה בזיון! מאלה אני יכבד כיבוד? מעירייה של מחללי שבת? הלזאת כבוד ייחשב? משפלים נקלים אלו מתרחקים.

בנוסח תפילתו הייחודי המושך את הלב הביא עמו מאונגרין ארץ מוצאו, וקולו הנעים היה נשמע למרחוק, תפילתו היה משתפך לפני קונו בן המתחטא לפני אביו, והיה מעורר את כל הציבור, עם ניגונים נדירים שהיו מושרים בישיבותיו בהונגריה.

ביתו היה פתוח לכל דיכפין, כולם ידעו גם אורחים מחוץ לעיר שאצל רבי דוד ברח' גאולה 23 אפשר תמיד לנוח קמעה, וכל מיני יהודים אפילו חשובים שנקלעו לביתו היה מכבד מיני מאכל וכולם הרגישו אצלו בני בית, וכל נדכה ונכה רוח מצא אצלו מקום לאכילה מנוחה ונחמה.

שישמ ראש וגבאי בית הכנסת הגר"א בשכונת "מאה שערים", שהוקם בשנת תרצ"ד על ידי הגאון רבי יוסף צבי הלוי זצ"ל גאב"ד יפו, שהיה חתנו של רבי נפתלי הערץ הלוי זצוק"ל מגדולי תלמידי השרף הנורא מהרי"ל דיסקין זיע"א (שהרבה להתכתב עם גאוני דורו על המצב הרוחני שהציונים עושים שמות בצעירים וביניהם עם מרן רבי אלחנן וואסערמאן זצוק"ל הי"ד), וע"י הרב אליהו לנדאו זצ"ל דור רביעי להגר"א.

בית הכנסת נקרא על שם הגר"א מווילנה, ועל פי תקנות מייסדיו נקבעו בבית הכנסת מנהגי הגר"א, כפי שנכתב בתקנות בית הכנסת: "בית הכנסת בנוי בעיקר על שם מרן ורבן של ישראל הגאון החסיד האמיתי רבנו אליהו ז"ל. יש להתפלל בו אך ורק נוסח הגר"א אשר כה טבעו אבותינו ואנשי כנסת הגדולה מבלי לשנות בשום אופן. שום התנשאות וראשות ושום משרה ותפקיד לא יינתן לאלו שלא התפללו ואינם מתפללים אשכנז. אין לחדש שום דבר או מנהג מה שלא נמצא ונהוג בבית הכנסת קלויז החסיד האמיתי הגר"א בווילנא".

הרבה ממנהגי הגר"א הרווחים כיום מקורם בבית הכנסת זה שהיו בו הרבה, החזון איש זצוק"ל התגורר בתקופה ברח' גאולה בתל אביב הסמוך לבית כנסת קבע תפילתו בבית הכנסת הגר"א, רבי דוד ראה בתפקידו לשמור על קדושתו ועל טהרתו כהלכות בית הכנסת, שלא יגעו בו זרים ונקי מכל חולין, אף חולין העטופים ב"קירוב", רבי דוד עמד על משמרתו משמר הקודש עד יומו האחרון, ושימר את המנהגים ואת המסורת.

בעשור האחרון שופץ בית הכנסת ברוב פאר והדר כשרבי דוד זצוק"ל אף פתח במקום כולל אברכים כשהעול הכספי היה מונח על כתפיו,

מידי שנה בי"ט תשרי הילולת הגר"א, מתקיים במקום "שמחת בית השואבה" מרכזי על טהרת הקודש, בו נוטלים חלק הרבה מהחרדים תושבים המקום וכן צאצאים למייסדי המקום מירושלים ובני ברק.

נטמן בהר המנוחות בחלקת הרבנים החדש (סמוך ונראה למרן הגר"ב רבינוביץ והגרא"ז זלזניק זצוק"ל).