יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב אליהו לנדא (כ"ד בתמוז ה'תרל"ג, 19 ביולי 1873, - כ"ד בתמוז ה'תש"ו, 23 ביולי 1946), היה ידוע בכינויו "נכד הגר"א" (אם כי היה בעצם בן נינו של הגר"א) ו"גואל התנ"ך".

אליהו לנדא
הרב אליהו לנדא
הרב אליהו לנדא
לידה 1873 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1946 (בגיל 73 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1946 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המו"ל של כתבי הגאון מווילנה ותלמידיו, מאבות הגנאלוגיה היהודית, והמדפיס של התנ"ך העברי הראשון בארץ ישראל שהוכן כולו בידי יהודים. כמו כן הכניס לדפוס בארץ ישראל את השימוש במטריצות.

ביוגרפיה

עריכה

אליהו לנדא נולד בכ"ד בתמוז ה'תרל"ג (1873) לאביו אלעזר לנדא, דור רביעי לגאון מווילנה, שעלה ארצה בהיותו בן למעלה מחמישים על מנת לקיים את צוואת הגאון לצאצאיו לעלות לארץ הקודש, ולאימו בתיה בריינה בת זאב וולפינזון.

התייתם מאביו בעודו ילד וגדל בבית סבו זאב. על ידי אבי אימו למד בחדר ובישיבות עץ חיים, אוהל תורה ותורת חיים. בעת למודו ב"עץ חיים" השתתף ביסוד חברה לגמילות חסדים "עושי חסד". בשנת 1897, במלאת מאה שנים לפטירת הגר"א, יסד בירושלים לזכרו את "בית מדרש אליהו". אסף לתוכו ספרים וכתבי יד יקרי ערך ומציאות בכל ענפי התורה על הגר"א, על צאצאיו, ועל ארגונים שבהם היו חברים כמו "רוזני ארץ ישראל בליטא", ולשם כך תרם את כל ספריו הפרטיים כולל כל ספרי הגר"א וכתבי ידו, שהיו ברכוש המשפחה מזה דורות. הוא אף נסע כמה פעמים לארצות אירופה ואמריקה לשם הגדלת אוסף הספרים והמסמכים. לאחר שנים, שכשבטל בית המדרש הזה כתוצאה מקשיים כספיים בגלל צאת היהודים מהסביבה, מסר את האוסף ללא תמורה לידידו הרב אברהם יצחק הכהן קוק עבור ישיבתו, בבקשה שיוחזקו בישיבה בנפרד כאוסף מיוחד.

בקיץ 1904 נסע לווילנה להשתטח על קבר הגר"א ולבקר את בית מדרשו. נתקבל בכבוד גדול על ידי הרבנים וחשובי העדה בווילנה ובשאר קהילות ישראל שבליטא, שם פגש את גדולי ורבני אותו הדור, בווילנה, בוורשה ובערים אחרות. במהלך הביקור הציעו לו כיסא רבנות בווילנה. אך הוא ויתר על הכבוד והחיים הנוחים שבהצעה זאת, והעדיף לחזור לארץ ישראל וחזר לעמלו בירושלים.

בארץ ישראל היה מו"ל ומדפיס של ספרי הגר"א ושל ספריו שלו, ושל אחרים, וכתב בעצמו עבודות ומחקרים בתחומים שונים במשך 50 שנה. הדפיס והוציא לאור למעלה מ-50 ספרים וחוברות מיצירות הגר"א ובנו רבי אברהם בן הגר"א ותלמידיו, ובעזרת בנו וממשיך דרכו, יעקב אלעזר לנדא, עוד כ-30 ספרים ומעלה.

בשיתוף עם חברת "למען ציון" העמיד מפעל להדפסת ספרי קודש ודת, הדפיס והוציא לאור "תנ"ך ארץ ישראל" במחיר זול (30 מא"י לספר) כולו מודפס ומוגה על ידי יהודים, להבדיל מכל התנ"כים האחרים שהודפסו והוצאו לשוק על ידי מיסיונרים.
חקר, כתב והדפיס ספר כרונולוגי, "דברי ימי עולם", לכל האישים והמאורעות מבריאת העולם ועד תקופת הרומאים, לפי מקורות חז"ל, אך לא הספיק לסיימו.

פרסם קונקורדונציית כיס של התנ"ך.

הדפיס בפאר והדר את "אישי ישראל", סידור תפילה מהודר וגדול שהתפילות בו כולן בנוסח הגר"א.

כמו כן הדפיס הגדות של פסח מפוארות: אחת בנוסח הגר"א, והשנייה בנוסח הרמב"ם.

הוציא לאור מפת קיר גאוגרפית גדולה צבעונית של ארץ ישראל, שייחודה בכך שהייתה מחולקת לפי 12 שבטי ישראל ואזורי התנחלותם. לצורך כך בעצמו אסף ליקט וחקר במקורות השונים את שמות המקומות והיישובים עם ציון המקום, הן במקורות חז"ל, והן חוקרים אחרונים, כולל השם המקראי והשם הערבי, והכל בעבודת יחיד.

היה במשך שנים המזכיר והמנהל של כולל הפרושים סלונים בירושלים, של צאצאי העיר סלונים מבלארוסיה, שקיבל וארגן תרומות יהודים מעבר לים.

היה בעליהם של שתי חנויות ספרים בשם "ירושלמי" אחת בעיר העתיקה, והשנייה במאה שערים. כל ספר חשוב ונדיר במיוחד שהזדמן אליו הועבר למדרש אליהו.

ערך מספר רב של מסעות לאירופה ואמריקה לשם השגת ספרים וכתבים ועל מנת להתאחד עם כל משפחות צאצאי הגר"א ברחבי העולם.

בעת ביקור בארצות הברית בשנת תרצ"ב התמנה לרב בברוקלין, ושם ייסד בית מדרש על שם הגר"א, "מדרש אליהו", ועסק שם גם כמורה לעברית.

ההיסטוריון של ירושלים פנחס גרייבסקי, שכתב עליו אז רשימה, סיים אותה במילים אלו

בא יבוא אליהו לציון ברנה, ולירושלים בשמחת עולם להיות מבניה ובבוניה ושלום רב לאהבי תורתיך. ואליהו אכן חזר.

.

לאחר כמה שנים חזר לישראל והתיישב בשכונת מונטיפיורי ליד תל אביב ליד בתו היחידה, חתנו המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן ובקרבת בנו כורך הספרים יעקב לנדא. הוא היה המקור העיקרי למידע על משפחת הגר"א וצאצאיו וכבר ב-1915 פרסם בעיתון "הצפירה" מספר 22 בירושלים שהוא מכין ספר המתייחסים לגר"א. ספר זה לא יצא לאור מעולם אולי כי לנדא היה עסוק כל הזמן בעדכונו ומעולם לא השלים אותו כתוצאה. ערך רשימה שמית של ענפי משפחת הגר"א כולל פרטים נוספים ואישיים כמו כתובותיהם (גם ביקר באופן אישי בבתיהם ברחבי העולם) ואסף בכל מקום מידע מפורט על ארגונים שבהם היו חברים. נשארו רק שני עותקים מכתב היד המצויים בחזקתם של שני אספנים בירושלים, בנימין ריבלין וישעיהו וינוגרד. הוא היה מקור המידע לספרו של אליעזר ריבלין משנת 1935 "ספר היחס". בסוף חייו השתתף ביסוד בית הכנסת על שם הגר"א ברחוב הירקון 42 בתל אביב ועבר לגור בקרבתו ברחוב הרב קוק 1 כאשר חדר אחד בדירתו הקטנה שימש לו כדפוס עם מסדרת עופרת. ב-1934 למרות זקנתו וחולשתו היה בא להתפלל בו כל יום שבת עד השבת האחרונה בחייו משכונת מונטיפיורי הרחוקה. הוא הדפיס ספרים ושימש כרב בית הכנסת עד יומו האחרון. גם לעת זיקנה היה פעיל בהוצאת ספרים והכין לדפוס קונקורדנציה של כיס מהדורה חדשה של התנ"ך ועד. ביום ט"ז בתמוז תש"ו נסע לירושלים בענייני הדפסת התנ"ך למחרת באה עליו התקפת שיתוק הוכנס לבית החולים ביקור חולים ושם נפטר ביום כ"ד בתמוז תש"ו 23.7.46.

בנו ממשיכו היה יעקב אלעזר לנדא, נולד ב-1898 ונפטר ב-1980 והוא המשיך בהדפסת כתבי הגר"א.

לקריאה נוספת

עריכה
  • ישראל רוזנסון, "בית הכנסת שעל שם גאון עוזנו", ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין (עורכים), תלמידי הגר"א בארץ ישראל : היסטוריה, הגות, ריאליה, מכללת אפרתה, 2010.

קישורים חיצוניים

עריכה