משתמש:יעקב11/ גישת המראה

גישת המראה היא תיאורייה הלקוחה מעולם התקשורת המתארת את האופן בו כלי התקשורת משפיעים על התודעה ועל הבניית המציאות של בני האדם כצרכני תקשורת. גישה זו בודקת כיצד יצרו כלי התקשורת אשלייה של מראה- כלומר שיקוף מושלם של הנעשה במציאות.

הצופים נוטים להתבונן בתכנים המשודרים להם בטלוויזיה כמראה המציגה להם את הדברים בדיוק כפי שהם נראים או מתרחשים במציאות. גישת המראה טוענת שהתקשורת אכן משקפת את המציאות, אך היא עושה זאת באופן חלקי.

לגישה זו שתי הנחות:

1. יש אמת אחת הניתנת לגילוי.
2. ניתן לשקף אמת זו.

כלומר- בתחום העיתונאות למשל, על העיתונאי לחקור את האמת ולדווח לציבור באופן מהימן ומדויק על המציאות כפי שהיא התרחשה באמת, באופן אובייקטיבי ככל האפשר. על-פי גישת המראה, קורא הכתבה מקבל תחושה שהמציאות היא זו שמכתיבה לעיתונאי על מה לדווח, ושהוא אכן מדווח באופן אובייקטיבי על כל ההיבטים של מציאות זו.

מכאן ניתן לומר שהתקשורת מסייעת בבניית תמונת עולם לאלו החשופים לתכניה, וכן לא פעם בני האדם לומדים על המציאות מתוך הקריאה, השמיעה וההתבוננות באמצעי תקשורת ההמונים.

אך אמצעי התקשורת אינם מתפקדים ולא יכולים לתפקד כמראה. הם אינם משקפים את המציאות בצורה אובייקטיבית, מאוזנת ומדויקת ובכך משפיעים על הראיה הערכית והאידיולוגית של החברה ואף מחזקים אמונות והתנהגויות. המציאות המוצגת בטלוויזיה משפיעה באופן ישיר על האמונות של הצופים ומקנה דימויים על המציאות המשפיעים על החברה. לפי גישת המראה, לרוב כלי התקשורת מציגים בפנינו תמונה חצויה או חלקית של המציאות וזאת בהתאם לשיקולים כלכליים ופוליטיים. המציאות המוצגת היא זו שהתקשורת בוחרת להציג (תוך שימוש במושגים ומונחים מחיי היום-יום) ולא בהכרח האמת כולה.