משתמש:יצחק/ארגז חול ל

מצות תלמוד תורה

מצוות תלמוד תורה היא מהחשובות ביותר בין מצוות העשה. מצווה זו עיקרה ללמוד תורה וללמדה. לדעת כיצד לקיים את מצוות העשה והיאך להימנע מהאיסורים. לדעת את משפט התורה באופן אמיתי. ידיעות אלו יש מצווה ללמדם לאחרים ובעיקר לבנים ולתלמידים. לגברים מצווה זו בכל מקום וזמן. נשים פטורות ממצווה זו משום שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

ועובר על זה ולא לימד את בנו תורה עד שידע לקרות בספר ויבין פרוש הכתובים כפשטן, ביטל עשה זה. וכן כל מי שיש סיפק בידו בשום צד, הוא בכלל עשה זה, וענשו גדול מאוד אם לא יקיימנו, כי המצוה הזאת היא אם לכולן. (ספר החינוך מצווה תיט)

טעם המצווה

בלא הידיעה כיצד לקיים את התורה לא ניתן לקיימה.

דיני המצווה

חובת האב – לימוד הבנים

עיקר המצווה נלמד מהחובה של יהודי ללמד את בנו תורה. מצווה זו על האב ולא על האם.

מרגע שהילד מתחיל לדבר מלמדים אותו את הפסוק "תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב" (דברים לג ד). באופן הדרגת מלמדים את הילד פסוקים, ברכות ומצוות. לאחר שהילד גדל ונעשה מבין קצת – בערך בגיל שש או שבע לוקחים את הילד ללמוד עם חבריו (אצל מלמד, בת"ת או בבית ספר) שם לומד בצורה מסודרת את יסודות התורה. המלמדים צריכים להיזהר שלא ללמד יותר מיכולת הילד.

סדר הלימוד של הילדים בתחילה בזמן המשנה היה הלימוד לפי סדר קבוע:

"...בן חמש שנים למקרא. בן עשר שנים למשנה. בן שלש עשרה למצות.
 בן חמש עשרה לגמרא. בן שמונה עשרה לחפה..." מסכת אבות פרק ה' משנה כו 

פרוש המשנה הוא כך הלימוד מחולק לשלוש תקופות. התחלת הלימוד בגיל חמש שנים, במשך חמש שנות הלימוד הראשונות צריך ללמוד את התורה שבכתב. לאחר מכן במשך חמש שנים לומדים את ההלכות. בשלוש השנים שלאחר מכן התלמידים לומדים את הגמרא-טעמי ההלכות. בסוף המסלול הזה היה היהודי צריך לדעת את יסודות התורה. כנראה שעם התרבות הספרות התורנית לא היה זמן זה מספיק להקפת יסודות התורה וסדר הלימוד השתנה.

מהי חובת האב ללמד את בנו

כמות הלימוד המינימאלית אותה אב חייב ללמד את בנו היא המקרא, מי שמוסיף על חובתו הבסיסית ומלמד את בנו יותר "תבוא עליו ברכה". על-אף-זאת במקרה והאב והבן לא למדו תורה ואין יכולת ביד האב ששניהם ילמדו האב קודם לבנו אלא אם כן הבן נבון ממנו או בעל זיכרון טוב יותר.

חובת יהודי על עצמו

בכל יום-קביעת עיתים לתורה

יהודי חייב ללמוד תורה בכל יום מחייו ואפילו ברגע מותו. אין הבדל במצווה זו בין עני לעשיר ובין בריא לחולה אלא כל יהודי חייב ללמוד.

היקף הלימוד

אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניה מאי דכתיב ושננתם לבנך אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם.
לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד.
מי ידע כמה חיי? לא צריכא אלא ליומי.      (קידושין דף ל עמוד א') 

מקרא פרשו תורה שבכתב, משנה היא ההלכה וגמרא היא פרושי וטעמי ההלכות. נחלקו מה פרוש הגמרא הזו האם כל יום ויום יחלק לימודו-דעת רש"י או שמא במשך השבוע ילמד שליש מכל חלק-דעת התוספות. בפועל פסק רבינו תם שבתלמוד הבבלי חלקים אלו קיימים ומעורבים כך שאפשר ללמוד רק תלמוד ולא צריך לחלק את הזמן. אמנם נראה שמדובר באדם שכבר למד ויודע את המקרא ואת ההלכות. דבר נוסף שניתן ללמוד מדבריו הוא שגם שאר ספרים שמקרא הלכה והגמרא בלולים בם כדין התלמוד.

חובות הקהילה-בתי הספר

חובתה של כל קהילה לדאוג לכך שיהיה מי שילמד את כל הילדים כולל את בני הענים. חובה זו היא חלק מתקנות רבי יהושע בן גמלא (מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א'). עוד הזהירו שעיר שאין בה תינוקות של בית רבן תחרב.

לימוד תורה לנשים

שתי גישות ישנן בחז"ל ציוו חכמים שלא ילמד אדם את ביתו תורה (סוטה דף כ עמוד א') ראוי לאישה להשתדל שלא יהיו בניה בורים למרות שאינה מצווה על כך מדין התורה. אישה שלמדה תורה יש לה שכר על כן הגם שלא כשכר הגברים.

לימוד תורה על פי הדרש

תחילת דינו של אדם בעולם האמת היא השאלה "קבעת עתים לתורה?" מרפא לעצמתך החש בראשו יעסוק בתורה אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה (מסכת אבות פרק ב משנה ד)

סוגי לימוד תורה

מקורות

• ספר החינוך מצווה תיט
• רמב"ם בספרו היד החזקה הלכות תלמוד תורה
• פניני הלכה ליקוטים א' הלכות תלמוד תורה